החוק למשלוח התראת תשלום לצרכן טרם גביה אגרסיבית אושר היום בועדת הכלכלה של הכנסת

אושר החוק למניעת גביה אגרסיבית לקריאה שניה ושלישית

אושר החוק למניעת גביה אגרסיבית לקריאה שניה ושלישית, תיקון לחוק אותו יזמה המועצה לצרכנות. עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, אומר כי אושר היום בועדת הכלכלה חוק צרכני חשוב אשר יעגן בחקיקה את זכותו של צרכן להתגונן בצורה ראויה מפני חוב שגוי או בדוי. "החוק ישים קץ לשיטת "מצליח" אשר הופעלה לא אחת בתחום גביית חובות, תוך ניסיון לנצל את זיכרונם הקצר של הצרכנים ולמנוע מהם את בחינת אמיתות החוב ע"י הימנעות מלספק להם אסמכתאות. החוק שם מחסום בפני הגישה הניפסדת של "הסתרת וגם ירשת". עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות אומר כי אושר היום בועדת הכלכלה חוק צרכני חשוב אשר יעגן בחקיקה את זכותו של צרכן  להתגונן בצורה ראויה מפני חוב שגוי או בדוי. החוק ישים קץ לשיטת "מצליח" אשר הופעלה לא אחת בתחום גביית חובות, תוך ניסיון לנצל את זיכרונם הקצר של הצרכנים ולמנוע מהם את בחינת אמיתות החוב ע"י הימנעות מלספק להם אסמכתאות. החוק שם מחסום בפני הגישה הניפסדת של "היסתרת וגם ירשת". המועצה מודה לחברי הכנסת שהובילו את החוק בכנסת הנוכחית- ח"כ יואל חסון וח"כ אורי מקלב ולח"כ בועז טופורובסקי, אשר הגיש את הצעת החוק בכנסת הקודמת וליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל. "

--------------------------------------------------------------------------------------------עוסקים יכולים לפעול לגביית סכומים המגיעים להם, לטענתם, עד תום תקופת ההתיישנות – תקופה שלא תעלה על שבע שנים.  לצערנו, קיימת תופעה רחבה של תביעות שאינן מבוססות או בהליכים שננקטו בעקבות עסקאות שלא בוצעו בהתאם לדין, למשל עסקאות מכר מרחוק שבוצעו ללא גילוי נאות או בלי שנשלח טופס הגילוי הסטטוטורי. לאחרונה אנו עדים לתופעה לפיה צרכנים רבים מקבלים מכתבים מאיימים מעורכי דין (כך היה בנושא "איקיוטק" ואחרים), הנשלחים במסגרת הליכי גבייה הנעשים באופן לא תקין. כמו כן, צרכנים מקבלים מכתבים מאיימים במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל, פעמים רבות על לא עוול בכפם, תוך שהם אינם מכירים כלל את החברה אשר בשמה טוענים עורכי הדין לחוב.

נוסף על כך, כאשר מנסים החייבים לכאורה, ליצור קשר עם עורכי הדין הם נתקלים בבירוקרטיה סבוכה, ביחס מזלזל ובאיומים חסרי תקדים בדרישה לתשלום החוב.

הצעת החוק נועדה להסדיר את אופן משלוח הדרישות לתשלום החוב. לפי המוצע, לפני כל נקיטת הליך גבייה, לרבות נקיטה בהליכים משפטיים, העוסק יהיה חייב לשלוח לצרכן מכתב ובו יופיעו שם העוסק, פירוט החוב ואופן חישובו והוכחה לקיומה של עסקה בין העוסק לצרכן.

מדובר במהלך אשר מסדיר את הליך הגבייה של כל חוב שהוא, שכן צרכנים נדרשים לשלם ואינם יודעים או אינם זוכרים בכלל את דבר קיומה של העסקה ואינם יכולים להתגונן נגדה כדין. כתוצאה מכך נגרמות להם הוצאות ניכרות בגין צורך בייעוץ או בשירות משפטי. מתן המידע יעלה את הסיכוי שלא ייגבה חוב לא מדויק או לא נכון וימנע עשיית רווח מופרז של עורכי דין על חשבון הלקוחות, כאשר הדבר אינו באמת נדרש.

הכנסת התשע-עשרה

יוזם:           חבר הכנסת         בועז טופורובסקי

                                               פ/2562/19                             

 

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח התראת תשלום לצרכן), התשע"ד–2014

 

הוספת סעיף 13ב2	1.	בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981[1], אחרי סעיף 13ב1 יבוא:
		"משלוח התראת תשלום לצרכן			13ב2.	(א)      על אף האמור בכל דין, עוסק ישלח התראת תשלום לצרכן שלא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, למען הרשום אצלו בדואר רשום עם אישור מסירה; התראת התשלום תכלול פרטים אלה:
							(1)     שם העוסק עמו בוצעה העסקה, לרבות שמו המסחרי;
							(2)      פירוט החוב ואופן חישובו;
							(3)      אסמכתה לביצוע עסקה שנעשתה כדין ולקיומו של  חוב.
						(ב)      עוסק לא ינקוט בהליכים לגביית חוב, לרבות הליכים משפטיים (בסעיף זה – הליכי גבייה), אלא אם כן הוכיח כי שלח לצרכן התראת תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א).
						(ג)       בפנייה בכתב אל הצרכן במסגרת הליכי הגבייה ייכללו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3).
						(ד)      עוסק שנקט הליכי גבייה בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יהיה זכאי להחזר הוצאות בשל נקיטת הליכי הגבייה."

 

דברי הסבר

 

עוסקים יכולים לפעול לגביית סכומים המגיעים להם, לטענתם, עד תום תקופת ההתיישנות – תקופה שלא תעלה על שבע שנים. במקרים רבים, נדרש הצרכן לראשונה לשלם רק לאחר שנים רבות ממועד התגבשות החוב ולעיתים סמוך לסיום תקופת ההתיישנות.

לעיתים  מדובר בתביעות שאינן מבוססות או בהליכים שננקטו בעקבות עסקאות שלא בוצעו בהתאם לדין, למשל עסקאות מכר מרחוק שבוצעו ללא גילוי נאות או בלי שנשלח טופס הגילוי הסטטוטורי.
לאחרונה אנו עדים לתופעה לפיה צרכנים רבים מקבלים מכתבים מאיימים מעורכי דין, הנשלחים במסגרת הליכי גבייה הנעשים באופן לא תקין. כמו כן, צרכנים מקבלים מכתבים מאיימים במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל, פעמים רבות על לא עוול בכפם, תוך שהם אינם מכירים כלל את החברה אשר בשמה טוענים עורכי הדין לחוב.

נוסף על כך, כאשר מנסים החייבים לכאורה, ליצור קשר עם עורכי הדין הם נתקלים בבירוקרטיה סבוכה, ביחס מזלזל ובאיומים חסרי תקדים בדרישה לתשלום החוב.

הצעת החוק נועדה להסדיר את אופן משלוח הדרישות לתשלום החוב. לפי המוצע, לפני כל נקיטת הליך גבייה, לרבות נקיטה בהליכים משפטיים, העוסק יהיה חייב לשלוח לצרכן מכתב ובו יופיעו שם העוסק, פירוט החוב ואופן חישובו והוכחה לקיומה של עסקה בין העוסק לצרכן.

מדובר במהלך אשר מסדיר את הליך הגבייה של כל חוב שהוא, שכן צרכנים נדרשים לשלם ואינם יודעים או אינם זוכרים בכלל את דבר קיומה של העסקה ואינם יכולים להתגונן נגדה כדין. כתוצאה מכך נגרמות להם הוצאות ניכרות בגין צורך בייעוץ או בשירות משפטי. מתן המידע יעלה את הסיכוי שלא ייגבה חוב לא מדויק או לא נכון וימנע עשיית רווח מופרז של עורכי דין על חשבון הלקוחות, כאשר הדבר אינו באמת נדרש.

 

 

 

 

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ה בסיוון התשע"ד – 23.6.14

 

---

[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 248.