"פרויקט הגמר הוא חלק ממסע גילוי ופרשנות אישית של כל סטודנט, מסביר פרופ' אדר' בני לוי ראש בית הספר לארכיטקטורה, מסע שתכליתו יצירת רעיונות ומקומות ראויים עבור החברה והסביבה באמצעות ארכיטקטורה, זהו פרויקט אישי אך עם דגש על דיונים ולמידה משותפת. מספר תכונות יסוד נדרשות בפרויקט; להעלות ענין עקרוני ולהציב עמדה ערכית וביקורתית על כך, לחדש, להיות שדה חיפוש, ניסוי וביטוי אינדיבידואלי בעל ערך קולקטיבי וכן לעורר את המחשבה והרגש. בהתאם לכך לא נקבע השנה נושא על וכל סטודנט בחר באופן אישי נושא – התוצאה היא פרויקטים מגוונים המתפרשים בכל הארץ".
להלן מספר פרויקטים מאזור ירושלים של בוגרי בית הספר לארכיטקטורה:
אפרת דלארוזה ממעלה אדומים - "יָפוֹ – מדרך לָרחוב" – רחוב יפו, ירושלים - בהנחיית אדר' איציק אלחדיף: עוסק בתופעת הרחוב, בחיוניותו ובנכונותו ביחס לרוח הזמן היום. הפרויקט עוסק בשאלה איך להעשיר את הרחוב ולהעניק לו תחושת עומק. מדובר בעמוד השדרה של העיר, הכולל מגוון אתרים עשיר המשקפים פסיפס אנושי, תפקודי, תרבותי והיסטורי. במקור היווה דרך היסטורית שנסללה מנמל יפו ועד שער יפו להעברת סחורות מהים לעיר. הרחוב התפתח מערבה בהתאם להתפתחות העיר ואוכלוסיות שונות התיישבו סביבו. רחוב יפו מורכב ממקטעים המספרים את סיפור התפתחותו. על אף היות רחוב מתפקד ומזמין אורחים, הוא אינו מקיים את הרב גוניות הירושלמית ועושרו אינו מתקיים בעומק ובחיבור עם הרחובות המשניים היוצאים ממנו ומתחברים אליו. מטרת הפרויקט העשרה של הרחוב וחיזוק תחושת העומק, ליצירת רקמה אורבאנית רב גונית ורציפה המובילה לעיר העתיקה. בנוסף העשרת הרחוב במגורים מאחר וכיום הוא מתפקד בעיקר כמרחב תעסוקתי ומסחרי.
נעמי מימון , מירושלים, הכניסה לירושלים - בהנחיית אדר' אזרד דניאל: ההחלטה על פיתוח הכניסה לעיר ירושלים: הריסת ארבעת המבנים הנמוכים הראשונים לשימור ליצירת כיכר, והכנסת מגדלים רבי הקומות שהסתירו את המבנים ההיסטוריים שהיו מסמלי הכניסה לירושלים. הפרויקט מתחיל מכאן מההחלטה הזו. הפרויקט עוסק בכניסה לעיר, התחנה הראשונה שמגיעים אליה מתחנת האוטובוס או הרכבת, היא מתחם המבנים הנמוכים המכונה "מתחם הרכב". התכנון בפרויקט - שימור המבנים ההיסטוריים והוספת שורת מבנים חדשים ומודרניים בהתאמה ממולם, היוצר מתחם שלם וביניהם מדרחוב פתוח עם הרכבת הקלה העוברת ביניהם ויוצרת נקודת פתיחה לרחוב יפו. קומת הקרקע תחזור לחיים בעזרת בתי קפה וחנויות. בקומות העליונות בתי הארחה לתושבים ולתיירים לזכר המשפחות שחיו בשיתופיות בשנות ה-40, על הגגות יופיעו זמרים ויוצבו ברים ומקומות ישיבה ותצפית. בקומה התת קרקעית המחברת את כל המבנים יוקמו גלריות עם תערוכות מתחלפות של אמנות ירושלים, ההיסטוריה של ירושלים.
גיא ירדן מבנימינה - "רכבת הזמן" – גיא בן הינום ירושלים - בהנחית אדר' דניאל אזרד: עוסק בממשק שבין תופעת ה'גלובאליות' לתופעת ה'לוקאליות'. בעשור האחרון ישנן תמורות גדולות בשל השפעות כלל עולמיות. הגלובליזציה באה לידי ביטוי במהירות ואופי המידע הנחשף, אך גם באופן המוחשי בו מקומות כמו מדינות ויבשות, אך בעיקר ערים בעולם, מקושרים ביעילות יתר ע"י אמצעי התחבורה. הפרויקט מבקש לבחון את ההשפעה של אותה הקישוריות על ה'מקומיות' של העיר בעלת הזהות הייחודית, ולהתמודד עמה תוך בחינתה מחדש וערעור על גישות קיימות. כמקרה מבחן, תכנית קו הרכבת הכבדה וחיבורה לעיר העתיקה ע"י מספר תחנות חדשות, שהאחרונה בלב העיר העתיקה. בפרויקט, נבחנת אפשרות לחיבור שונה, שיאפשר מחד מעבר מרוכך של הרכבת אל העיר העתיקה, ומאידך ייצור הזדמנות להגדרה מחודשת של מערכת היחסים בין העיר העתיקה לחדשה העוטפת אותה, ושל תחנת הרכבת כ'מקום מעבר'.
אילה אילן ממצפה יריחו – "הפנים שבחוץ – הר חומה ירושלים - בהנחיית אדר' אודי מנדלסון :הבניה המסורתית בעולם הצליחה לייצר מרחב ציבורי בעל מידה אנושי ותחושת שייכות, לעומתה הבנייה המודרניסטית שמעניקה תחושת ניכור, בדידות והיעדר של אינטימיות וביתיות. שאלת הפרויקט היא כיצד צריך האדם לשכון בעולם? ומה הם הדברים שמקיימים זאת? שכונת הר חומה בירושלים נבחרה כמקרה מבחן. שכונה המבטאת אנטי תזה לצורת מגורים ראויה בעיר. השכונה מאופיינת בטופוגרפיה הררית קשה ובינוי שלא מטיב עם השכונה. על ידי עקרונות שנקבעו מראש ובחירת ראש הגבעה, שהוא בעל שרידים ארכיאולוגיים עתיקים, כמקום התערבות - הפרויקט מנסה לייצר מרחב ציבורי חדש, בעל ערך היסטורי ומשמעותי המייצר תחושת שייכות למקום. השפה האדריכלית החדשה נוצרת מתוך הזיכרון והעבר, מתחילה בראש הגבעה ויורדת במורדות ההר אל שכונות המגורים.
אברהם (אבי) שילן – "גן אסור" – מרחב התפר - בין פסגת זאב לשועפט – בהנחית אדר' דניאל אזרד: גדר ההפרדה, החומה החדשה, הפכה בן רגע לחלק אינטגרלי בנוף המדינה ובמיוחד בירושלים הבירה. החומה החדשה ‘הונחתה’ על הקרקע מתוך אינטרס ביטחוני מדיני ובדרכה "המיוחדת" פגעה במרקם קיים, חצתה כפרים, הפרידה שכונות בעיר הבירה ואף "פצעה" את הטבע. הפרויקט בין שכונת פסגת זאב למחנה פליטים שועפט מציע תשתית חיבור עתידית אשר היום מנותקת. בחיבור העתידי, כל שכונה מקבלת ירידה חדשה לכיוון הוואדי, וציר החומה יקבל את הזיכרון כתשתית הרחוב הראשון היורד אל הגן. מרכז הפרויקט הוא הגן אשר כניסתו חסומה וניתן רק לתצפת אליו. בתקווה כי אותה התבוננות בגן תקדם את מחשבה שרק ביחד אפשר לשחק בו. אברהם (אבי) שילן, גדל בכפר יונה ומתגורר כיום בשכונת פלורנטין בת"א.
אלעד פרץ מירושלים - ממרחב אדמיניסטרטיבי למרחב אורבאני תרבותי - בהנחיית אדר' איציק אלחדיף: ירושלים - עיר עם רקמה אורבנית צפופה, אך אזור קריית הלאום נותר מרחב מנותק מהעיר שאינו משמש איש מלבד פקידים ונציגי ממשלה. האתגר היה להפכו למרחב הנוגע בעיר, ליצור אינטראקציה בין העם לשלטון, לפתוח את המרכז השלטוני הבלתי נגיש למרחב ציבור שהוא חלק מהעיר. הפרויקט פועל ב 3 מרחבים: השלטוני, הציבורי והמשולב בו מתקיים השניים גם יחד. לשם כך נעשה שימוש בצירים העיקריים כמובילים ומחברים. בתהליך העבודה, יצר קומפוזיציה שנבעה מהקווים של המבנים עצמם ומהסביבה. בתכנון שילב עירוב שימושים: מגורים, מסחר, ממשל, חללים זמניים, מרכזי קידום ויזמות ומבני ציבור. אלעד פרץ גדל ומתגורר בירושלים, עבד במתחם קריית הלאום וחש את הניכור בין הקריה השלטונית והמרקם העירוני ומכאן בחירתו האישית בפרויקט.
למידע נוסף, תמונות ועבודות נוספות היכנסו לאתר: https://www.exitariel.com/
