מחקר חדש באוניברסיטת אריאל מציע פתרון אפשרי לזיהום בנחל אשלים:
השימוש שנעשה היום בבריכת שיקוע הוא שגרם לזיהום בנחל אשלים, שיטה חדשה שפותחה באוני' אריאל מאפשרת:
לסתור את השפכים לקבע את הזיהומים ואף להשתמש בתוצר לבטון תעשייתי – חסכון כלכלי וסביבתי כאחד
ללא פגיעה בתכונות הבטון ובלי לזהם את הסביבה
בישראל יש שני סוגים של פסולת פוספאטים חומצית של חברת רותם אמפרט כי"ל שמשתמשים בחומצה גופרתית להמסת סלע הפוספאט וחברת חיפה כימיקלים דרום שמשתמשת בחומצה מלחית. בשני המפעלים מטפלים בפסולות החומציות בבריכות שיקוע גדולות שם סותרים את החומציות ומשקעים בוצה שנשארת לאחסון ארוך טווח. מבריכה כזאת במפעל רותם אמפרט, דלפו השפכים החומציים שזיהמו את נחל אשלים ביום ששי האחרון.
במחקר שנערך באוניברסיטת אריאל נמצא כי ניתן לטפל בשני סוגי הפסולות החומציות של מפעלי הפוספאטים כך שאין צורך באיחסון ארוך טווח של בוצת הקיבוע ובכך ליתר את השימוש בבריכות שיקוע באתרי המפעלים.
במסגרת מחקר באוניברסיטת אריאל נבדקת האפשרות לסתור את החומצה בשפכים ולקבע את הזיהומים המסוכנים ובנוסף להשתמש בתוצר הסתירה והקיבוע כתחליף של חול ואגרגאטים דקים (חצץ דק) בבטון תעשייתי. המחקר נעשה בשיתוף פעולה בין פרופ' חיים כהן המחלקה למדעי הכימיה, ד"ר יעקב אנקר מו"פ מזרח המחלקה להנדסה כימית וד"ר יניב קנופ המחלקה להנדסה אזרחית.
המשמעות של בדיקות אלו היא, כי ניתן להשתמש באפר פצלי שמן שהוא תוצר לוואי בעל ערך גבולי המצטבר לפיכך באזור המפעלים, לסתירת הפסולת החומצית של מפעלי הפוספאטים והפיכת תוצרי הסתירה לתחליף אגרגט (חומר בנייה למילוי נפח) אשר ישמש לייצור בטון תעשייתי לשימושי הנדסה אזרחית כמו גשרים מחלפים ותשתיות.
במחקרים שנעשו בקבוצות המחקר, פותחה שיטה ליישום תוצר הסתירה כתחליף חלקי לחול ו\או צמנט לצורך הכנת בטון, בלי לפגוע בתכונות המכניות של הבטון או להסתכן בשטיפת מזהמים מדגמי הבטון לסביבה. דהיינו ללא כל צורך באחסון תוצר הקיבוע.
תהליך הקיבוע ו"אחסון" התוצר בבטון תעשייתי, מאפשר לחסוך הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית. וזאת באמצעות שימוש בשני סוגי חומרים: פסולת של מפעלים כימיים המקובעת באפר פצלי שמן שהופך בכך לחומר בר השבה, על ידי יישום תוצר הקיבוע כחלק ממרכיבי הבטון, כלומר חוסכים את כל הנושא של אחסון הפסולות באתרי אגירה בעלי פוטנציאל לנזק סביבתי רב (כפי שלמדנו לאחרונה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.