ארגון שחקני הכדורסל עתר לבית הדין לעבודה כנגד מכבי תל אביב

ארגון שחקני הכדורסל עתר לפני דקות אחדות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד מכבי תל אביב, וסגן יו''ר הקבוצה דוד פדרמן, בגין הלנת שכר השחקנים.

מצורפת העתירה.

ס"ק
בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב

להלן: "המבקשת" הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המעו"ף
ע"י ב"כ עו"ד רן קידר מ.ר. 19167 ואח'
מרחוב ארלוזורוב 93 תל אביב
טלפון: 03-6921185; פקסימיליה: 03-6921558

המבקשת: בעניין:

נ ג ד

להלן: "מכבי תל-אביב" או "המשיבה" 1. חברת מועדון הכדורסל מכבי תל אביב (1995) בע"מ מספר תאגיד 512120841

2. דייוויד פדרמן, סגן יו"ר המשיבה להלן: "המשיב"
שניהם מרח' הירקון 293, תל אביב - יפו, 6350429 המשיבים:

בקשת צד בסכסוך קיבוצי

בעניין:
(1) ניכוי שלא כדין, בגובה של 50% משכר שחקני סגל הקבוצה, וזאת בשל כישלון ספורטיבי במשחק הדרבי מול היריבה העירונית, הפועל תל-אביב. כל זאת, בצעד חד צדדי וללא כל הליך שהוא, בניגוד לתקנון משמעת אחיד מחייב בענף, בניגוד לכל דין ובמיוחד, סעיף 25(4) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
(2) הלנות שכר מתמשכות, בפעולות מכוונות של המשיבים.
בהתאם לתקנות, הומצאה הבקשה עובר להגשתה למשרדי ב"כ המשיבה.
א. תמצית הבקשה

1. במסגרת בקשה זו תיחשף לעיני בית הדין התמונה העגומה של יחסי עבודה בספורט בכלל ובענף הכדורסל בפרט.
2. המשיבה, קבוצה בליגת על, הראשונה בבכירותה בישראל, ניכתה מכל שחקן 50% משכר חודש פברואר 2016, מאחר שהנהלת המשיבה לא הייתה מרוצה מתוצאותיה הספורטיביות. כל זאת, בצעד חד צדדי, ללא כל הליך משמעתי וללא מתן כל אפשרות לשחקנים להתגונן.
3. עד למועד הגשת בקשה זו טרם שולמו לשחקנים, אשר השתתפו במשחק הדרבי מול הפועל תל-אביב, מלוא משכורות פברואר 2016, וזאת על אף פנייה של יו"ר ארגון שחקני הכדורסל, מר ניר אלון, בדרישה כי הקנס שהושת על השחקנים יוחזר לאלתר.

- מכתב מיום 10/03/16, של מר אלון למשיבה מצ"ב כנספח מב/1.
ב. הסעדים המבוקשים כנגד המשיבים, ביחד וכל אחד בנפרד
4. סעד זמני:
4.1. צו המורה למשיבה לשלם לשחקנים את מלוא שכר פברואר 2016.
4.2. כל סעד אחר המתבקש בנסיבות העניין.
5. סעד קבוע:
5.1. צו הצהרתי לפיו הניכוי משכר חודש פברואר, של השחקנים, אינו כדין.
5.2. צו האוסר על המשיבה לנכות קנס משכר (כולל פרמיות) השחקנים ו/או לעכב את תשלום שכר השחקנים, כולו או חלקו, ללא הליך הקבוע בתקנון המשמעת האחיד, נספח מב/2 ולפי כל דין.
5.3. צו עשה, המורה למשיבה לפעול בהתאם לתקנון המשמעת האחיד החל בענף.
5.4. צו הצהרתי הקובע כי על המשיבה לשלם, ועל המשיב להורות לשלם, את שכר השחקנים עד ה-9 לחודש בגין החודש החולף.
5.5. צו הצהרתי, לפיו השחקנים זכאים לפיצויי הלנת שכר מלאים מיום 01/02/16 ועד למועד התשלום בפועל של 50% שכר חודש פברואר 2016, וכן פיצויי הלנת שכר מלאים בגין 10 ימי איחור תשלום שכר 50% משכר החודש הנ"ל; או לחילופין פיצויי הלנה בשיעור מופחת כפי שיוחלט על ידי בית הדין הנכבד.
5.6. כל סעד נוסף ו/או אחר שיראה בית הדין הנכבד לנכון.
ג. הצדדים
6. המשיבה היא קבוצת כדורסל המשחקת בליגת העל.
7. המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב"), בעל המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה"), קבוצה בליגת על, הראשונה בבכירותה בישראל, אוחז בידו 50% ממשכורות רוב שחקניה, וממאן לשלמן מאחר שלא היה מרוצה מתוצאותיה הספורטיביות של המשיבה.

8. המבקשת היא ארגון העובדים היציג במשיבה, וכן בענף הכדורסל – לאחר שנים ארוכות של דפוסי העסקה בעייתיים, חוסר סדר וקיפוח בענף הכדורסל, הובילה המבקשת לפני כעשור, חתימה על תקנון משמעת אחיד בענף (ביום 08/09/04 נכנס לתוקף מחייב). חלק מראשי המשיבה היו שותפים מלאים בהתקנת התקנון.
- תקנון המשמעת האחיד, מצ"ב ומסומן כנספח מב/2.
ד. הסכמים רלוונטיים החלים על הצדדים
9. על הצדדים, חל תקנון המשמעת האחיד, נספח מב/2, שהינו בגדר הסדר קיבוצי.
10. יחד עם זאת, לצרכה של בקשה זו, נדרשות לבית הדין הנכבד הוראות הדין בלבד.

ה. העובדות נשוא הבקשה
רקע עובדתי קונקרטי
11. ענף הכדורסל מוסדר באמצעות תקנונים, אותם מתקין איגוד הכדורסל, לפי סעיף 10 לחוק הספורט, התשמ"ח- 1988.
12. לפי תקנון האיגוד, קבוצה בליגת העל מחויבת בהחתמת כל שחקן על חוזה אחיד (בעל הוראות אחידות, למעט עניין השכר והבונוסים שהוא פתוח למו"מ בין כל שחקן או סוכנו של השחקן לבין הקבוצה).
13. ליגת העל מונה 12 קבוצות, אשר מקיימות מדי שבוע משחקים האחת כנגד השנייה, בשיטת "בית – חוץ", מחזור אחד קבוצה משחקת במגרשה הביתי, במחזור השני היא משחקת, כנגד אותה יריבה, כמשחק חוץ – במגרש הביתי של היריבה.
14. בין המשיבה לבין היריבה העירונית, הפועל תל-אביב (שאף היא קבוצה בליגת העל), קיימת יריבות רבת שנים.
15. ביום 06/03/16 התקיים משחק ליגה, בביתה של מכבי תל-אביב, בין המשיבה לבין קבוצת הפועל תל אביב. בסיום המשחק הפסידה המשיבה בתוצאה 68:84. הפסד שנלקח קשה בקרב ראשי המשיבה, ביניהם המשיב.
16. יובהר, כי שחקני סגל המשיבה ששותפו במשחק (שניים עשר במספר) עשו את מירב מאמציהם על מנת לנצח את המשחק, אך, כפי שקורה בספורט, לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים.
17. בתום המשחק הנ"ל, נכנס לחדר ההלבשה מר שמעון מזרחי, יו"ר המשיבה, והודיע לשחקנים בזעם, כי הם ביישו את הקבוצה, באופן בו שיחקו, ועל כך יקנסו. למחרת שוחחו שחקנים עם מר אלון. והוחלט ביחד להמתין למועד קבלת המשכורות, ולפעול בהתאם.
18. אשר יגורנו בא לנו, המשיבה שילמה לכל שחקני הקבוצה את מחצית שכר חודש פברואר 2016, רק ביום 10/03/16 – קרי, הלנת שכר של 10 ימים. מחצית השנייה של השכר סגל הקבוצה לעיל (או כמעט לכולם) לא שולמה עד למועד כתיבת שורות אלו, וזאת כאקט של ענישה, כאמור, עקב הפסד בדרבי התל-אביבי.
19. במסגרת התוכנית "יציע העיתונות", ששודרה בערוץ 5 פלוס בטלוויזיה בלילה שבין ה-10 ל-11 לחודש (בתוכנית השתתף גם המצהיר בבקשה זו), התבטא המשיב כדלקמן:
"איפה כתוב בחוק שצריך לשלם ב-9 לחודש? ארגון השחקנים התפרצו לדלת פתוחה בשביל פרסום. העברנו לשחקנים מסר, נתנו אזהרה לשחקנים, אני חושב שהם זלזלו במקצוע שלהם. נחזיר להם את הכסף, זה ברור, אבל אנחנו לא חייבים לעשות את זה ב- 9, ב-11 או ב-12. נשב איתם. ובפעם הבאה שהם יעשו את זה, הם ישלמו מחיר יקר".
מההתבטאות הנ"ל ברור, כי ראשי המשיבה בוחרים לקחת את החוק לידיהם – "איש הישר בעיניו יעשה" ו"כל דאלים גבר".
20. יציין להשלמת התמונה, כי לאחר משלוח המכתב, נספח מב/1, פנה קפטן המשיבה, מר גיא פניני, וביקש ממר אלון שלא להתערב, וכי הוא בטוח שהעניין ייפתר בדרכי נועם. המבקשת ביחד עם ארגון שחקני הכדורסל בישראל, רואים בהפרות הגסות של החוק וכן בהפרות הבוטות של תקנון המשמעת האחיד וכן של החוזים האחידים של השחקנים, תקדים מסוכן. כמו כן, כארגון העובדים יציג חלה חובה על המבקשת לפעול במקרה שנודע לה על ההפרות, דוגמת הנ"ל, במקום עבודה. המבקשת סבורה כי השחקנים פוחדים לפעול למול המשיבים, ועל כן, תפקידה שלה היא לפעול במקומם.
ו. הטיעון המשפטי
ו.1. החובה לתשלום שכר ופיצויי הלנת שכר
21. המבקשת תטען כי המשיבה מפרה את התחייבויותיה לשלם שכר לעובדים, כמתחייב על פי כל דין.
22. מושכולת ראשונים הם כי עובד זכאי לתמורה עבור עמלו. שעה שהעובד מוכן ומזומן לעבוד, ובוודאי כאשר העבודה כבר נעשתה, קמה למעסיק החובה לשלם שכר עבור עבודתו. עקרון העבודה והשכר שבצידה, הן מיסודות משפט העבודה.
עמד על כך בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופט שמואל צור), בפרשת ד.ג.מ.ב, להלן -
"עובד זכאי לשכר עבודה. זכאות זו לשכר הינה פועל יוצא מן הקשר החוזי בין העובד למעסיקו. אך מעבר לכך, ולא פחות חשוב, זכאותו של עובד לשכר מתחייבת מעצם מעמדו כעובד ומחובתו להוקיר את העבודה המבוצעת עבורו ולהתייחס אל עובדו בכבוד כעובד וכאדם. שלא כתשלום מתנה או תרומה, תשלום שכר אינו מתת חסד או נדבת לב הניתנים כלאחר יד. תשלום שכר הוא תמורה מוסכמת עבור עבודה. תשלום שכר הוא ביטוי לכיבוד העבודה והעובד המבצע אותה. תשלום שכר חייב להיעשות בהתאם להסכם העבודה ובדרך ראויה, שקופה ומסודרת, ובעיקר – מכובדת." [ע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות בע"מ – מלכה, פ''ד מ(2005) 769]
23. בהתאם לדין, על השכר להיות משולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם, וכי איחור בתשלומו מהווה הלנת השכר שבצידה פיצויי הלנה (ראה: סעיף 17 לחוק הגנת השכר, והגדרות "היום הקובע" ו"שכר מולן", בסעיף 1 לחוק).
24. באשר לדבריו, לעיל, של המשיב 2 לפיהם אין חובה בקבוצת ספורט לשלם עד ה-9 לחודש בגין החודש החולף, כבר התבטאו בעניין זה בתי הדין לעבודה מספר פעמים, ולהן דוגמאות:
בעניין: ס"ק (ב"ש) 56356-05-14 ההסתדרות נגד מועדון הכדורגל אשקלון 2005 (פורסם בנבו), נכתב (בסעיף 42 לפסק הדין, הדגשות במקור):
"מועד תשלום השכר - כעולה מהטענות והעדויות שהובאו בפנינו במהלך הדיונים, בוצעו תשלומי השכר סמוך ל-20 בכל חודש.
הוראות סעיף 9 לחוק הגנת השכר קובעות כי "שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם". הוראות סעיף 1 לחוק מגדירות כשכר מולן את השכר שלא שולם עד למועד הקובע שהוא "היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה". על רקע האמור, לא יכול להיות חולק כי המשיבים הלינו מידי חודש בחודשו את תשלומי שכר השחקנים. טענות המשיבים כי ההקצבות מהטוטו הועברו אליהם רק ב-17 לחודש וכי מועד התשלום הוסכם בין הצדדים, אינן יכולות לשמש הצדקה לתשלום השכר באיחור".
25. תיקון מס' 20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, בסעיף 28(ב) קבע זכות תביעה:
"תביעת עובד לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, יכול שתוגש לבית הדין לעבודה גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו."

26. היות ומדובר באיחורים בתשלומי שכר האחידים לכל שחקני המשיבה ניתן ויש לפסוק את שיעור הלנת השכר במסגרת קיבוצית. בפסק הדין בעניין עס"ק (ארצי) 17/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד כנען ספא קופת חולים מאוחדת (פורסם בנבו) נפסק שם כי "ככל שקיימת שאלה כללית משותפת לכלל הקבוצה, ניתן לבררה במתכונת של הליך קיבוצי".
27. בנוסף לכך, לפי חוק הגנת השכר – סעיף 25ב(ב1) הלנת שכר, בכוונה תחילה ע"י המעסיק, מהווה עבירה פלילית. ובלשון הסעיף:
" מעסיק שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע שלאחריו הפך אותו שכר לשכר מולן, והמעסיק לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;".
לא יכול להיות חולק, כי הלנות השכר הנוכחיות נובעות, באופן ישיר, מפעולות המשיבים אשר בשליטתם הישירה.
28. בעניין אחריותו של נושא משרה בתאגיד – דוגמת המשיב 2 הטיל המחוקק אחריות ישירה, בסעיף 26 לחוק הגנת השכר:
"נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.".
אין חולק, כי המשיב, הנושא משרה במשיבה, לא עשה כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב לחוק-שהיא הלנת שכר השחקנים וכן ניכוי משכר שחקנים.

ו.2. ניכוי קנס משמעת שלא כדין
29. חוק הגנת השכר קבע בסעיף 25(א)(4), כי לא ינוכו משכר עבודה של עובד אלא סכומים אלה:
" סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;"
30. במקרה דנן, אין חיקוק המאפשר הטלת קנסות ואין אף הסכם קיבוצי. קיים הסדר קיבוצי, נספח מב/1, המאפשר לנכות משחקן, לאחר קיום הליך משמעתי מסודר, קנס מבונוסים בלבד - סכום המותנה בהישגים.
31. בהחלטה שניתנה לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה (עס"ק (ארצי) 18128-04-14 ההסתדרות הכללית נגד הפועל רמת גן וההתאחדות לכדורגל (פורסם בנבו) בענף הכדורגל, נקבע:
"נקודת המוצא בבחינת השאלה העקרונית המתעוררת הינה ששחקני כדורגל הם בבחינת עובדים כך שחלים עליהם דיני משפט העבודה. מנקודת מוצא זו מתחייבת המסקנה כי תקנוני המשמעת של קבוצות הכדורגל חייבים לתאום להוראות חוק הגנת השכר תשי"א-1951, כמו גם לעניין ההגבלות המוטלות על השעיית עובד, תוך הקפדה על קיום כללי חובת השימוע.
5. בקשר להוראות חוק הגנת השכר יש להדגיש את ההוראה הקבועה בסעיף 25(א)(4) האוסרת על ניכוי סכום שהוטל כקנס משמעת משכרו של עובד, שלא על פי הוראת חיקוק או הסכם קיבוצי."

32. זאת ועוד, סעיף 25ב(ב) לחוק הגנת השכר קבע כי מעסיק המנכה משכר העובדים בניגוד לדין עובר עבירה פלילית. ובלשון הסעיף:
"מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין."
ו.3. פעולה בניגוד לתקנון משמעת אחיד המחייב בענף הכדורסל
33. החוזה האחיד עליו חתומים כל שחקני הקבוצה (המשיבה מחוייבת, כמו כן קבוצה בליגת העל, להחתים כל שחקן ושחקן, בהתאם לתקנון ביקורת תקציבים של איגוד הכדורסל, על החוזה האחיד (להלן: "החוזה האחיד")), קבע כי חל על השחקנים תקנון המשמעת האחיד, נספח מב'2.
סעיפים 4ט' ו- י' לחוזה האחיד קבע כי הקבוצה מחויבת:
"להמציא לשחקן את תקנון המשמעת האחיד שאושר ע"י הנהלת איגוד הכדורסל."
"לדון את השחקן אך ורק עפ"י תקנון המשמעת האחיד שאושר ע"י הנהלת איגוד הכדורסל."
סעיף 6ג' לחוזה האחיד קבע:
"אין להפחית משכרו של השחקן בשל עבירה משמעתית אלא אם נקבע סכום הקנס בפורש בתקנון המשמעת האחיד שאושר ע"י הנהלת איגוד הכדורסל, כאמור בסעיף 4(ט) להסכם."
- דוגמא של החוזה האחיד, מצ"ב כנספח מב/3.
34. לפי תקנון המשמעת האחיד לא ניתן לנכות משכר השחקנים, בכלל, אלא רק מהבונוסים (שהם, כאמור, תלויי הצלחה – כגון, מענק אליפות, מענק זכייה בגביעה, מענק העפלה לפלייאוף העליון וכו').
סעיף 3.1 לתקנון המשמעת האחיד קבע:
"שחקן יהיה רשאי לקבל בונוסים בגין נצחונות, העפלות שלב במפעלים מקומיים או אירופיים ובגין כל השג ספורטיבי אחר של הקבוצה, והכל כמפורט בהסכם שבין השחקן לקבוצה (להלן: בונוס השגים) ובהתאם להוראות תקנון זה.
ועדת המשמעת מוסמכת, להורות על שלילת הבונוס מהשחקן בגין ביצוע עברות משמעת על פי האמור בתקנון זה, בהתאם לשיעורים שיוסכמו בין הקבוצה לשחקן במסגרת החוזה בין הצדדים, ושלא יעלו בכל מקרה על הסכומים והשיעורים הבאים (להלן: "שיעור השלילה המקסימלי")".
35. מכאן, כי בכל מקרה אין המשיבה רשאית (גם בהתאם לחוק הגנת השכר, כאמור לעיל) לנכות משכר השחקנים, כפי שנהגו כאמור לעיל, אלא רק מהבונוסים וזאת רק לאחר קיום הליך משמעתי מסודר.
36. סעיף 25 לתקנון המשמעת האחיד קבע כי:
"הקבוצה לא תנקוט כנגד השחקן צעדי עונשין בגין עברת משמעת אלא על פי החלטה או פסק דין של רשויות השיפוט המוסמכות בהתאם לתקנון זה או לתקנון המשמעת של איגוד הכדורסל או פיב"א."
37. זאת ועוד, תקנון המשמעת האחיד קבע כי קבוצה אינה יכולה להעניש שחקן בגין כישלון ספורטיבי, כפי שנהגה המשיבה במקרה הנוכחי.
תקנה 2.2 לתקנון המשמעת האחיד קבעה כהאי לישנה:
"טיב ואיכות משחקו של שחקן במסגרת הקבוצה לא ישמשו עילה להגשת תלונה על פי תקנון זה, אלא אם יש יסוד סביר להניח כי מדובר בהורדת תפוקה במתכוון."
ו.4. צו לתשלום שכר עבודה בהליך זמני
38. המבקשת תטען כי התנהלותה של המשיבה, אשר התעלמה באופן ברוטלי מתקנון המשמעת האחיד, רמסה ברגל גסה את הוראות חוק הגנת השכר, מצדיקה מתן צו לתשלום שכר במסגרת ההליך הזמני.
39. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, לעניין סעד לתשלום כספי במסגרת הליכים זמניים, נקבע כי במקרים מסוימים, המתנה לסיום ההליך לשם מתן הסעד הכספי לא תהווה תחליף הולם לספק סעד כספי מיידי. הדבר נתון לשיקול דעתו של בית הדין ובהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה (ר' ע"ע 30914-04-10 בוסי נ' רשת הגנים של אגודת ישראל (פורסם בנבו, 12.9.2010)).
40. בעניינו, אין מחלוקת כי קיימת התחייבות חוזית מצד המשיבה לשלם את שכר עובדיה מידי חודש, ואף אין מחלוקת ישנו תקנון משמעת אחיד בענף המחייב הליך משמעת תקין ולא פעולות חד צדדיות, ובמקרה של ענישה הפחתה רק מהבונוס.
41. בנסיבות אלו, חוסר הוודאות סביב השאלה האם יהיו העובדים זכאים לשכר עבור עבודתם בסוף ההליך אינו קיים, ומטעם זה בלבד ישנה הצדקה לתשלום שכרם במסגרת הסעדים למתן צווים זמניים כעת.
42. בנוסף, עד שיגמר ההליך העיקרי, עשויה להיגמר הליגה ושחקנים זרים ישוחררו מהקבוצה ויתכן ויעזבו את הארץ.

ז. מאזן הנוחות
43. שכרם של שחקני המשיבה, עובדים בתלוש, מולן מזה עת נוכה מחצית משכר חודש פברואר 2016 שלא כדין, ובניגוד לחוק הגנת השכר.
44. המשיבים לא הציגו כל טעם שהוא לאי קיום הליך משמעתי לפי תקנון המשמעת האחיד. יתרה מזו, פעולותיה של המשיבה ועומדים בראשה מעלים חשש כבד שהמניע בבסיס התנהגותם היא נקמה.
45. כמו כן, המשיבים מלינים את שכר השחקנים במתכוון, בניגוד לכל דין.
46. בשלב הראשון, על בית הדין לרפא את הפגיעה השרירותית, ולהותיר בידי השחקנים את שכרם.
ח. הסעדים
47. אשר על כן ולאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש בזאת ליתן את הסעדים, הזמניים והעיקריים, כמפורט ברישא של הבקשה.
ט. עדי המבקשת

48. מר ניר אלון, ראש חטיבת הספורט בהסתדרות.
49. כל עד אחר ו/או נוסף שיידרש.
50. הבקשה נתמכת בתצהירו של מר ניר אלון.

היום: 13 במרץ 2016

_______________________________
רן קידר, עו"ד
ב"כ המבקשת