בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל עורך פעילויות פתוחות גם לקהל הרחב ללא תשלום שיעסקו בין השאר ב:
ביטויים למחאה החברתית של קיץ 2011, סביבת המגורים העתידית ויצירת סביבה אסתטית ונעימה בעיני הקהל הרחב
ימי חמישי ב- 14:00 חדר סמינרים בניין 55
בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל בשומרון עורך גם השנה פעילות אקסקוריקולרית (חיצוניות) הכוללת 2 פורמטים שיפעלו לסירוגין. סמינר אקדמי אדריכלי ו-''שולחן עגול'. הסמינר האקדמי שם לו למטרה שהשיח יעסוק באדריכלות פיזית קונקרטית בעוד ה'שולחן העגול' יעסוק בדיון על היבטים תיאורטיים באדריכלות.
בסמינר אקדמי אדריכלי נושא העל השנה הינו 'מקום לא מקום' בכל שבועיים תהייה הרצאה קצרה ודיון בסופה. ב'שולחן עגול' מתקיים שיח כאשר כל ראש מושב יציע מאמר לדיון עם מס' משתתפים סביב שולחן עגול. מאמרים אלה יפורסמו מבעוד מועד לכל הסטודנטים והמרצים כמו גם לכל מי שמעוניין להגיע ולקחת חלק בדיון. מצ"ב הנושאים ושמות המרצים והמשתתפים:
סמינר אדריכלי אקדמי: פרופ גלעד דובשני – הדימוי הסמוי 10/11/2016 ט חשון תשע"ז: הדימוי הסמוי הוא מעין שדה של כוחות, רשת של קשרים, ממופה עם הרבה נקודות מגע, מוקדים, ודרכים. הסדר הוא טופוגרפי בזאת שהוא מייצר וקטורים חבויים בחלקם, או קיימים מימי קדם, במקום. הם יכולים לבוא לידי ביטוי בכמה ק.נ.מ. בשכבות גיאוגרפיות שונות, או תקופות היסטוריות על ידי – עמקים, שדות, טרסות, ואדיות, קירות, חורבות, בניינים, וכו'. הרעיון הוא שהבניין החדש יתחבר לאותם כוחות סמויים ויביא אותם לנקודת שיא ומתח ייחודית, תוך כדי יצירת מקום לבני אדם. (William J. R. Curtis)
'שולחן עגול': 17/11/2016 טז חשון תשע"ז - על מינוריות ומהפכנות בארכיטקטורה - סלמה 60: ראש המושב: אדר' יואב לניר / משתתפים: פרופ' גלעד דובשני, פרופ' בני לוי ד"ר עדנה לנגנטל ואדר' רוני פליישר. מסמך "סלמה 60" נכתב ע"י קבוצה של סטודנטים, חוקרים ופעילים חברתיים, במהלך הקיץ של המחאה החברתית. יותר ממיליון איש יצאו לרחובות למחות על האמרת המחירים, אי השוויון הגובר והיעדר פתרונות חליפיים. אי שביעות הרצון העצומה שהתפרצה אז הייתה כר פורה לשורה של פורומים שניסו להבין מה לא בסדר. חמש שנים חלפו ובהם נראה שקרה מעט מאד בחמש השנים חלפו, האמנם?. זהו מניפסט המצביע על שורה של כשלים בתחום התכנון, החוק, הכלכלה ושלטון אשר אם לא יתוקנו לא נצליח להגשים אף אחד מהיעדים שכולנו מסכימים עליהם: ערים מקיימות, ביזור ופיזור אוכלוסין, גיבוש יחסי מרכז ופריפריה- גיאוגרפית, כלכלית, פוליטית ותרבותית. אחד הדברים שמרתקים אותי הוא, שבמהלך 5 השנים שחלפו לא רק שלא ראיתי כמעט אזכורים לדברים המופיעים בו, אלא שהתובנות שבו חלפו גם מעל ראשיהם של מרבית הפרויקטים אותם ראיתי בבתי ספר לאדריכלות. האם הנושאים אינם מעניינים ? האם נואשנו מחיפוש אחר פתרונות? אולי אנו רואים את זה כבעיה של מקצועות אחרים ולא של אדריכלים? הדיון שאציע יתייחס לנקודות הבאות: במה שונה עבודת הארכיטקטורה המודעת לנושאים אלו , מזו שאינה?/ 2. זיהוי "פילים בחדר"- אסטרטגיה של פירוק לשם הרכבה, או מקור למרירות והתנתקות? במה שונה עבודת הארכיטקטורה המודעת לנושאים אלו , מזו שאינה?/ 3. מה תפקידו של הארכיטקט ? מבחינה אתית- חלק מהבעיה או חלק מהפתרון / 4. אילו פעולות ניתן לנקוט על מנת לשפר את התכנון ואיכות האדריכל היוצא משערינו?
סמינר אדריכלי אקדמי: אדר' מאיר בן שושן - התערבות כהבדל 01/12/2016 א כסלו תשע"ז: סוגיית השימוש המחודש למבנה קיים או מרחב בנוי - עומדת בלב העשייה האדריכלית: החל מתכנון דירה, דרך התערבות במבנים ובמרקמים עירוניים. מה משמעותו של השינוי ב"התערבות בקיים" וכיצד פעולה מהווה הזדמנות ליצירת 'מקום' כיצד מתהווה מקום בתנאים שבהם ישנה אי-התאמה בין צורה קיימת ובין שימוש ומשמעות מחודשים? ההרצאה תבחן את הקשר המעניין שבין האיכויות המוחשיות והבלתי מוחשיות בהתערבות, בדרך ליצירת מקום.
'שולחן עגול': 08/12/2016 ח כסלו תשע"ז - העיר הגנרית – רם קולהאס: ראש מושב: אדר' יעל קנטי / משתתפים: אדר' יהשוע לוי ואדר' רולא בשארה. לעיר הגנרית אין מרכז, אין מקור, אין כיוון. לעיר הגנרית אין זהות, אין קונספט, אין עומק. העיר הגנרית היא פרקטל, חזרה אינסופית של יחידה סטרוקטורלית קטנה. העיר הגנרית היא כל מה שנותר ממה שפעם הייתה העיר. העיר הגנרית הופכת מאופקית לאנכית – גורד השחקים בלע הכול והוא יכול להתקיים בכל מקום כיחידה צפופה מבודדת וחסרת הקשר. העיר הגנרית היא מותו של מקצוע התכנון. העיר הגנרית פשוט עובדת ולכן משועתקת לכל מקום בעולם. מאמרו של רם קולהאס על העיר הגנרית הינו הכרזה על מותה של העיר.
סמינר אדריכלי אקדמי: אדר' חנן פרץ - Pre-Fab-ulous 22/12/2016 כ"ב כסלו תשע"ז: מהי סביבת המגורים העתידית והאם היא יכולה לייצר זהות מקומית בעידן הגלובלי? פרויקט מחקרי המציע לבחון מחדש את תפיסת המגורים הנורמטיבית של ימינו ולהציע אלטרנטיבה עם התייחסות לסוגיות אקטואליות כמו דיור בר השגה, גמישות תכנונית וקיימות, תוך מתן דגש על ערכים של מקומיות, יצירת מקום וקהילה.
'שולחן עגול': 29/12/2016 כ"ט כסלן תשע"ז- כללים אסתטיים לפעולה במרחב הציבורי: ראש מושב: ד"ר גלעד שבייד / משתתפים: ד"ר צבי ניקומרוב, אדר' מיכה רונה ואדר' איציק אלחדיף. בסוף שנות ה-60 הועלתה לראשונה האפשרות התיאורטית שלארכיטקטים ולציבור יש עמדות אסתטיות שונות ביחס לארכיטקטורה. מאז נמצא במחקרים שונים כי אכן קיימים הבדלים מסוימים. עובדה זו מטרידה שכן הציבור הוא הלקוח העיקרי של הארכיטקט וכך ארכיטקטים ששואפים לייצר מרחב אסתטי ופועלים לפי מיטב הבנתם האסתטית עלולים ליצור מרחב שהקהל הרחב תופס כלא אסתטי. מקור ההבדלים יכול להיות גנטי (אנשים עם תפיסות אסתטיות מסוג מסוים נוטים לעסוק בארכיטקטורה), חינוכי (לימודי הארכיטקטורה מקנים עמדות אסתטיות מסוימות), קשור בניסיון (ארכיטקטים מתנסים בתפיסה אסתטית שונה) או מעורב. כפי שנמצא, עיקר ההבדלים נובעים מהחינוך והניסיון. עובדה זו בצירוף בחינת טיבם המדויק של ההבדלים בתפיסות האסתטיות מאפשרת לנו באופן תיאורטי לנסות ולחנך ארכיטקטים באופן שייצור מרחב שיתאים יותר לתפיסות האסתטיות של הציבור. המאמר יציג סוגיות אלה באופן כללי, יפרט מחקר שבחן שינויים בתפיסות האסתטיות אצל סטודנטים לארכיטקטורה, ויהווה מצע לדיון האם וכיצד יש להתערב בחופש היצירה האדריכלי במטרה להגיע לסביבה שהקהל הרחב יתפוס כאסתטית ונעימה.
סמינר אדריכלי אקדמי: אדר' רולא בשארה - מקום ללא שם, שם ללא מקום - מוזיאון אום אלפחם - 12/01/20117 יד טבת תשע"ז: "המקום אינו דבר העומד בפני עצמו אלא הוא זיקה בין דבר לדבר" אל אחרון האלים אריאל הירשפלד. הקוד הגנטי למקום נובע מארכיטקטורה של תופעה המייצרת מסה בעלת שני נגטיבים, האחד נפתח לשמים - עולם גלוי לעין מקום המיועד לרשות הרבים, כיכר העיר או תאטרון העיר. השני מתחבר לאדמה - עולם סמוי לעין, מקום לחללי תצוגה ולאירוע פתיחת תערוכה ראשונה בעיר. היחס בין שני העולמות הינו מגע האור הטבעי בקרקעית האדמה, זה המגיע מהגלוי לסמוי.
'שולחן עגול': 19/01/2017 כא טבת תשע"ז - אדריכלות במערבולת: תנועה ומטאפורות של תנועה: ראש המושב: פרופ' ארנן קסקין / משתתפים: ד"ר רות דורות אדר' עמוס בראלי אדר' איציק אלחדיף תנועה ומטאפורות הינם חיוניות לחוויה של ארכיטקטורה. מטאפורות שגורות, יומ-יומיות, חושפות שהחוויה של תנועה בארכיטקטורה נוכחת תמידית בשפה המדוברת. המדרגות 'עולות', המסדרון 'מתפתל', והמבנה 'רוקד'. לשימוש במטאפורות יש משמעות מרכזית בפיתוח היצירתיות ושכלול מחשבה עיצובית פורצת דרך. אלו חלק מהנושאים המאתגרים בהם דן פרופ' אדריכל אדם הרדי במאמרו “The expression of movement in Architecture”. סביב המאמר נפתח דיון ברעיונות וברלבנטיות של תנועה ומטאפורה באדריכלות.
בימי חמישי בשעה 14:00 - חדר סמינרים בניין 55:
- סמינר אדריכלי – פרופ' גלעד דובשני – הדימוי הסמוי 10/11/2016
- 'שולחן עגול': על מינוריות ומהפכנות בארכיטקטורה- סלמה 60 / ראש המושב: אדר' יואב לניר 17/11/2016
- סמינר אדריכלי - אדר' מאיר בן שושן- התערבות כהבדל 01/12/2016
- 'שולחן עגול': ח כסלו תשע"ז - העיר הגנרית – רם קולהאס / ראש מושב: אדר' יעל קנטי 08/12/2016
- סמינר אדריכלי - אדר' חנן פרץ - Pre-Fab-ulous 22/12/2016
- 'שולחן עגול': כללים אסתטיים לפעולה במרחב הציבורי / ראש המושב: ד"ר גלעד שבייד 29/12/2016
- סמינר אדריכלי - אדר' רולא בשארה - מקום ללא שם, שם ללא מקום - מוזיאון אום אלפחם 12/01/2017
- 'שולחן עגול': אדריכלות במערבולת: תנועה ומטאפורות של תנועה / ראש המושב: פרופ' ארנן קסקין 19/01/2017
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.