אדום - 50 סיפורים על אהבה ותשוקה של גדולי הסופרים בעולם

בעריכת אלישע בן מרדכי

הוצאת אסטרולוג

* * * * * * 

382 עמודים, 98 ₪

 

יוצרים רבים ראו את פסגת יצירתם בכתיבת סיפור ארוטי – סיפור שיהיה בו מתח מיני, המסעיר את הלב והנפש, אך לא ייגרר לתיאור פורנוגרפי. סופרים וסופרות אלו נמצאים בכל תרבות, בכל תקופה ובכל שפה.

לאחר הצלחתו של קובץ הסיפורים הארוטיים "כחול", אנו מביאים ב"אדום" גוון נוסף של להט האהבה ותשוקת האוהבים.

"אדום" כולל 50 סיפורים אירוטיים של גדולי הספרות העולמית: אוסקר ויילד,  פליקס סלטן, ד.ה. לורנס, סיי שונגון, ג'וי לאורי, ג'ובני בוקצ'יו, אוברי בירדסלי, רבינדראנת טאגור, צ'רלס בוקובסקי, לי יו, קזנובה, המרקיז דה-סאד ורבים נוספים. ב"אדום" מופיעים גם קטעים מתוך מדריכים ארוטיים ידועים העוסקים באהבה, מיניות וסקס טנטרי, ומספר סיפורים שנכתבו על ידי סופרות ישראליות (נילי וייל והדס קרן).

מתוך "מקדש האהבה" לאוסקר ויילד:

"... היא הצמידה שוב את שפתיה אל שלו, וכמעט ויתרה על תפיסתה. היד עלתה בגנבה במעלה רגלה, עצרה לרגע על הברכיים, מלטפת אותם; אך הרגליים שהיו לחוצות באופן הדוק זו לזו מנעו ממנה לחמוק ביניהן, ולהגיע באופן זה אל הקומה העליונה. אף על פי כן, היא זחלה באיטיות למעלה, מלטפת את הירכיים דרך הבגדים התחתונים שהיו עשויים מבד עדין, ובדרך זו, בצעדים גנובים, השיגה את מטרתה. היד החליקה אז לתוך הפתח בתחתונים, והתחילה לחוש את העור הרך. היא ניסתה לעצור אותו.

׳לא, לא!׳ אמרה; ׳אנא לא; אתה מדגדג אותי'."  

 

                                רשימת הסופרים והיצירות

 

 אלילות האהבה — קזנובה                                       

 ת׳ורוברד — נילי וייל                                                

 אישתו של פיאטרו דה וינסיאולו — ג׳ובני בוקצ׳יו                  

 מר ארקהארד עושה את אימא — פליקס סלטן

 אני הופך קטן לגדול — לי יו                                               

 הכנות להזדווגות — הארון אבן חוסיין אל מקהזומי              

 האם נשים נהנות ממשחק האהבה? — לי יו                        

 הזרחניות של איסה — סיי שונגון                              

 אפשר לעזור לך? — ג׳וי לאורי             

 המשתה של ונוס — אוברי בירדסלי      

 על נשים העושות את תפקיד הגבר — וטסיאיאנה                

 הצליל העילי — ד.ה. לורנס                                      

 האישה שאהבתי — אוסקר ויילד                    

 גנגוביי, הר האהבה — יאהרה סאיקאקו          

 ססיל ווִילי — נילי וייל                                               

 סיפורו של סצאני — פליקס סלטן                    

 נצרי במבוק — סיי שונגון                               

 אננגה ראנגה, אמנות האהבה ההינדית — קליאנה מאלה

 בגידות קטנות — הדס קרן                                                 

 לילה יחיד — רבינדראנת טאגור                     

 ׳שבלול העולה מתוך הקונכיה׳ — לי יו            

 ילדה מרושעת — ג׳וי לאורי                                      

 אהבה וזוג גרביים — קזנובה                                    

 נערה או נער — המרקיז דה־סאד                             

 אופטרישתאקא, או מציצה וליקוק — וטסיאיאנה        

 נקמתה המתוקה של פאני — ג׳ון קליילנד                  

 סימני אהבה — קליאנה מאלה                                 

 בית התענוגות הליליים — אוסקר ויילד           

 מקלו של המורה — המרקיז דה־סאד                        

 ״אתה והאהבה המזויינת שלך...״ — צ׳רלס בוקובסקי

 אמבט התשוקה — נילי וייל                                                

 יום צילומים — ג׳וי לאורי                                          

 בחצי הלילה — רבינדראנת טאגור                                      

 על האופרטה — אוברי בירדסלי 

 למדתי את גופו... — ג׳וי לאורי   

 אהבת נעמי — נילי וייל                        

 גיוון הוא תבלין האהבה — יאהרה סאיקאקו

 פוטיס — לוקיוס אפוליאוס                    

 לוקרציה אהובתי — קזנובה                           

 מקדש האהבה — אוסקר ויילד             

 גן העדן סובב סביב דרך החיים — לי יו 

 הפילוסופיה של חדר המיטות — המארקיז דה־סאד   

 מפגש האהבה בין ונוס לטאנהאוזר — אוברי בירדסלי

 חדר המלון — נילי וייל                         

 פסטיבל הבובות — סיי שונגון     

 הטעם המר של הזית בתוך הבשר המתוק של פרי התמר — לי יו

 זיכרונותיו של הולל — אנונימוס            

 קריא(ע)ת בתולין — ג׳ון קליילנד

 לידיה — צ׳רלס בוקובסקי 

 מה נשים מחפשות במין טנטרי? — ריצ׳רד קרייז

 

 

 

אדום – 50 סיפורים על אהבה ותשוקה

 

 

על המחברים

 

 

ג׳אקומו ג׳ירולמו קזנובה (1725-1798). קזנובה נולד בעיירה סמוכה לוונציה לזוג שחקנים צעיר ועני. אימו, זאנטה פארוסי, היתה צעירה יפהפיה שהתאהבה בשחקן עני, ושניהם ברחו ונישאו. זאנטה הצטרפה ללהקת שחקנים, הופיעה כרקדנית בהצגות, וכנראה שגם היתה פילגשו של מנהל הלהקה, מישל גרימני, ולו הרתה את קזנובה. למזלו של קזנובה יצאה להקת השחקנים, להופעות ברחבי אירופה, וגידולו וחינוכו הופקדו בידיו של כומר בשם גוזי. כך זכה קזנובה לחינוך ולהשכלה שהקנו לו מעמד חברתי גבוה יותר ממוצא הוריו, ואפשרו לו הטבות כגון נשיאת חרב או מעבר בין ארצות אירופה השונות.

אימו נדדה ברחבי היבשת, היתה פילגשם של רבים, וילדה ילדים נוספים (אחד מהם היה צייר מפורסם). בין מאהביה נמנה נסיך הכתר האנגלי. קזנובה, נחשב למלומד ועסק בעבודות שונות — כומר, ספרן, דיפלומט, מרגל, קצין צבא ומנהל רשת הימורים גדולה. אולם יותר מכל היה ידוע באהבותיו ובכיבושיו המיניים, אותם חשף בכתביו. בזכותם זכה לתואר ״גדול המאהבים״. אולם אם נבחן את הרפקאותיו אחת לאחת, נראה כי במקרים רבים היו הנשים שבחייו יצאניות או נוכלות שניצלו את הונו יותר מאשר את אונו. (תרגום אורלי אגרנט)

 

נילי וייל (נ. 1982). שם עט של סופרת ישראלית שכתבה מספר ספרים העוסקים בארוטיקה נשית.

 

ג׳ובני בוקצ׳יו (1313—1375). נולד בפירנצה כבנו הממזר של בנקאי פלורנטיני. 50 שנות מגפת ׳המוות השחור׳ שליוו את כל חייו הביאו אותו לכתיבת יצירתו המפורסמת ביותר: דקמרון - מאה סיפורים שסופרו על ידי צעירים שנמלטו מפירנצה בימי מגפת המוות השחור.  דקמרון היה בין ״הבלי ההבלים״ שנשרפו על המוקד בשנת 1497 על־ידי סאבונרולה בפיאצה דלה סינגוריה בפירנצה. ( תרגום ליאורה כרמלי) 

 

פליקס סלטן (זיגמונד זלצמן) (1945-1896). סלטן, שמו הספרותי של הסופר היהודי־אוסטרי זיגמונד זלצמן, ידוע בעיקר בזכות ספר הילדים המקסים, ״במבי״, שכתב בשנת 1923. פליקס היה בן למשפחה יהודית ענייה, התמודד עם עוני ומחסור בוינה, עבד בחברת ביטוח ופילס את דרכו אל עולם הספרות והעיתונות. הוא היה סוציאליסט בהשקפותיו, ואת דעותיו פרסם בטור משלו בעיתון, טור אותו קיבל לאחר שתיאודור הרצל פרש מהעיתון. פליקס סלטן התחתן, הוליד בן ובת. בשנת 1936 נמלט מאוסטריה לשוויץ, וכך ניצל מגורל יהודי אוסטריה.

בשוויץ כתב פליקס סלטן את היצירה הנחשבת לגולת הכותרת של כתיבתו, ״ג׳וזפין מונצנבאכר — זיכרונותיה של יצאנית וינאית״. הוא עצמו הציג את הספר כמחאה נגד תנאי החיים הקשים של בני מעמד הפועלים באוסטריה — תנאי חיים שהביאו את בני ובנות המעמד לחיי עליבות ולהידרדרות לזנות ולפשע. אולם הספר הפך לספר הארוטי הנפוץ ביותר באירופה... רחוק מרחק שנות אור מ״במבי״ התמים. (תרגום שלמה ברטוב)

 

לי יו (1680-1610).  סופר סיני הידוע בכתיבתו הארוטית. בין היתר כתב את היצירה הידועה ״מחצלת הבשרים״ — סיפור עלילותיו של קזנובה סיני, העושה ככל יכולתו כדי לכבוש את לב וגוף הנשים. בדומה ליצירות סיניות קלאסיות דומות, ״מחצלת הבשרים״ שסיפוריה מובאים כאן, מתארת כל אירוע וכל מפגש באיטיות ובפירוט רב. (תרגום אבי דויטש)

 

הארון אבן חוסיין אל מקהזומי (חי במאה ה־12). ״גן התענוגות״ מדריך הארוטיקה של האיסלם, היה למעשה ״ספר ההוראות״ של השליטים המוסלמים שהחזיקו הרמונות של נשים. במדריך זה הובא פירוט מלא הקשור למיניות ולחיי ההרמון, החל בתכונות גופניות של גברים ושל נשים וכלה בדרכי חיזור, פיתוי, גירוי ומשגל. לא נפקד מהמדריך גם חלקן של ״תקלות״ וסטיות שונות. במאה ה־18 הגיע ״גן התענוגות״ לצרפת ותורגם לצרפתית ולאנגלית. חוקרי מיניות רבים במערב ראו בחיבור זה ספר ״מדעי״ לכל דבר. (תרגום יותם ראובני)

 

סיי שונגון (חיה במאה ה־11). הוא כינויה של אחת הפילגשים בארמונו של הקיסר היפני, שהעלתה על הכתב את הרהוריה הארוטיים ואת תיאור חייה כפילגש ובת לוויה לגבירה, אשת הקיסר. ספר זה מצטרף לשורה ארוכה של ספרים שזכו לשם ״ספרי כר״, שחלקם היו מאוירים בציורים ארוטיים. ספרי הכר יועדו להדריך את האוהבים בסודות חדר המיטות, ולהצית את תשוקתם. האוהבים נהגו לעיין בספרים אלו לפני המשכב, ולעיתים היה מסתתר בחדרם נער שהקריא סיפורים אלו מאחורי פרגוד. במקרים אחרים, היו ״מציגים״ את הכתוב לפני האוהבים, כאילו מדובר במחזה. (תרגום דנה אגמון)

 

ג׳וי לאורי (1943-1993). (שם עט של פייר אימברואיז), היא גיבורת סדרה של ספרים ארוטיים שנכתבו על ידי סופר צרפתי, ותורגמו לשפות רבות. סדרת הספרים נקטעה עם מותו של הסופר בתאונת דרכים. ספריו שימשו כבסיס למספר סרטי קולנוע, בכיכובן של קלאודיה אוד׳ה, בריג׳יט לאהיה וזארה ווייטס. (תרגום א. הר־זהב)

 

אוברי בירדסלי (1898-1872). היה צייר ומאייר אנגלי. בילדותו נחשב ל״גאון מוזיקלי״ ואף הופיע בקונצרטים בלונדון. אולם כשהתבגר בחר ללמוד אמנות וציור, הושפע מהאמנות היפנית שהגיעה לאירופה בזמנו, ועסק באמנות ההדפס. בירדסלי היה מקורב לסופרים רבים, ואייר את ספריהם (בין היתר את ״סלומה״ של אוסקר ויילד ואת יצירתו של אלכסנדר פופ, ״האונס דרך חור המנעול״). אוברי בירדסלי נחשד כהומוסכסואל, אולם היו גם שמועות כי חי חיי אישוּת עם אחותו, מייבל, וזו אף הרתה לו והפילה את עוברה.

לפני מותו השלים אוברי בירדסלי ספר אותו כתב ואייר בעצמו — ״מתחת לגבעה: סיפורם של ונוס וטאנהאוזר״. הספר עמוס מוטיבים מיתולוגיים ודתיים, ומבוסס על דמותה של האלה ונוס ועל סיפור חייו של טאנהאוזר, משורר ופייטן גרמני בן המאה ה־13 שסביב דמותו ועלילותיו ניטוו אגדות רבות. ה״גבעה״ היא כמובן ״גבעת ונוס״.

הספר עצמו הודפס רק בשנת 1907, לאחר מותו של בירדסלי, במהדורה פרטית של 300 עותקים. (תרגום אבי דויטש)

 

וטסיאיאנה (לא ידוע. זמנו נע בין המאה הראשונה למאה השישית). ״קאמה סוטרה״ היא היצירה המפורסמת ביותר בתחום הארוטיקה בעולם. היצירה, שנכתבה על ידי סופר מסתורי בשם וטסיאיאנה בהודו, מכילה את התרשמותו של המחבר הן ממבחר גדול של יצירות ספרותיות ארוטיות הודיות, הן ממגוון רחב של יצירות אמנות ארוטיות והן מניסיונו של המחבר עצמו. במשך מאות שנים פורסמו למעלה מאלפיים יצירות בשם זה, שחיקו, העתיקו או התבססו על ה״קאמה סוטרה״ של וטסיאיאנה. אל המערב הגיעה היצירה בעקבות תרגומו ״הישן והמעובד״ של ריצ׳ארד ברטון; לפני כעשרים שנה פורסם לראשונה תרגום מלא ומוער של היצירה לצרפתית ואנגלית. (תרגום יותם ראובני)

 

ד. ה. לורנס (1885-1930). מחשובי הסופרים האנגלים במאה העשרים, והבולט שבהם בתחום הספרות החושנית והארוטית, בעיקר בזכות ״מאהבה של ליידי צ׳טרלי״. כתיבתו משקפת ילדות קשה בצל אב שהתעמר באישתו, אימו של לורנס, מחלה קשה, וחיי נדודים עם אהובתו, אישה נשואה ואם לילדים שברחה מבית בעלה למענו. לורנס דגל ב׳חזרה אל המהות הטבעית׳ של האדם, שכללה גם חזרה לחיים הרמוניים עם הטבע.

הסיפור המובא בספר זה, 'הצליל העילי' (מתוך הספר הגברת המקסימה׳), משקף את רגישותו ואת יכולת האבחנה הדקה שלו, לצד תשוקתו הבלתי נלאית לאהבה על כל רבדיה. (תרגום תרצה גולדשטיין).

 

אוסקר ויילד (1900-1854). סופר ומשורר ממוצא אירי, נולד בדבלין לאם שהיתה משוררת ומתרגמת ידועה ולאב שהיה רופא במקצועו שעסק גם בכתיבה ובין לבין הוליד מספר ילדים מחוץ לנישואים. אוסקר למד בטריניטי קולג׳ בדבלין ולאחר מכן באוניברסיטת אוקספורד. כבר בשנת 1878 זכה בפרס ספרותי ידוע. הוא התחתן בשנת 1884, והוליד שני בנים. בשנת 1888 זכה לפרסום רב עם צאת ספרו ״הנסיך המאושר״ ובעקבותיו, בשנת 1891, עם פרסום ספרו ״תמונתו של דוריאן גריי״.

אוסקר ויילד היה ביסכסואל, ומאהבו הגברי היה לורד אלפרד דוגלאס. אביו של דוגלאס עמד מאחורי המשפט המפורסם, בעקבותיו נכלא ויילד בעוון הומוסכסואליות. כששוחרר מהכלא גלה לפריז, ושם המשיך בכתיבתו. פרסם שירים, מחזות וסיפורים. את המחזה ״סלומה״ כתב בשפה הצרפתית כדי להביע את סלידתו מאנגליה ממנה ברח. הוא מת מדלקת קרום המוח בשנת 1900 ונקבר בפריז.

את הספר ״טלני״, ממנו לקוחים שני הקטעים המאירים את יחסו של ויילד לנשים ולגברים, פרסם בעילום שם בשנת 1883. ״טלני״ היה למעשה הטיוטא המוקדמת ל״תמונתו של דוריאן גריי״. (תרגום שאול שילו)

 

יאהרה סאיקאקו (1642-1693). מסופריה הבולטים של יפן בתקופה בה הרוח והמסורת הסמוראית הכתיבו את אורח החיים ביפן. כתב סיפורים ארוטיים רבים העוסקים באהבות בין נשים וגברים, בין נשים ונשים ובין גברים וגברים. בכתיבתו הוא בוחן את כל סוגי האהבה, מאהבה אפלטונית רוחנית ועד לתשוקת הגוף השורפת את האוהבים. (תרגום ליאורה כרמלי)

 

קליאנה מאלה (חי במאה ה־15). היה משורר־חצר של אחד ממלכי הודו. לבקשת שליטו חיבר עבורו את ״אננגה ראנגה — אמנות האהבה ההינדית״. לצורך כתיבת החיבור קרא קליאנה מאלה את הכתבים הארוטיים בהם התפרסמה התרבות ההודית (כגון ״קאמה סוטרה״), ראיין נשים וגברים, וסייר בבתי תענוגות ברחבי הודו. ריצ׳ארד ברטון, חוקר הארצות והבלשן האנגלי שהביא אל המערב כתבים אקזוטיים כגון ה״קאמה סוטרה״ ו״הגן המבושם״, תרגם גם את ה״אננגה ראנגה״ לאנגלית, ביאר והעיר את הספר והביא את בשורתו לתרבות המערב. (תרגום אבי דויטש)

 

הדס קרן (נ. 1977). נולדה בישראל, ובגיל עשרים עברה ללוס־אנג׳לס כדי ללמוד תסריטאות וקולנוע. לפרנסתה עסקה בכתיבת רומנים רומנטיים וארוטיים, והועסקה כסופרת־צללים על די הוצאות לאור שונות. כיום היא כותבת תסריטים — בעיקר ל׳סרטי נשים׳ — ומפרסמת סיפורים ארוטיים המיועדים בעיקר לקהל הנשי.

 

רבינדרנת טאגור (1941 1861-). משורר, סופר ופילוסוף בנגלי, בנו של מהפכן דתי ידוע. בשנת 1913 זכה בפרס נובל לספרות. כתב את מרבית יצירותיו בשפה הבנגלית ובשפה האנגלית במקביל. שני הסיפורים המובאים כאן, מבטאים את רוח האהבה וניצוצות הרומנטיקה שחיפש טאגור כל חייו, ושהשפיעו על כתיבתו והגותו. (תרגום ליאורה כרמלי)

 

המרקיז דה־סאד (1814-1740). המרקיז דה־סאד, פילוסוף וסופר צרפתי, נולד למשפחה אריסטוקרטית רבת השפעה. נישא בשנת 1763 והוליד 3 ילדים. לאחר נישואיו החל לנהל אורח חיים מושחת ושערורייתי (ליברטיני) שעורר עליו את זעמם של אנשי השלטון והכנסייה. כתב ספרים ארוטיים רבים בהם שילב את השקפותיו הפילוסופיות ותקף — בעיקר — את הכנסייה הקתולית. היה כלוא במשך שנים רבות עקב כתיבתו, אולם מוצאו הגבוה שמר על חייו גם בכלא. פרסם בשנת 1785 את ״120 הימים של סדום״ ובשנת 1791 את ״ג׳סטין או תלאותיה של אישה מוסרית״. רבים רואים בדה־סאד את מבשר האקזיסטנציאליזם ופילוסופיית החופש הקיצונית, ומכנים אותו בשל כך ׳נפש חופשייה׳. ״הערך הנעלה של עדותו טמון ביכולתו להטריד אותנו. הדבר מכריח אותנו לבחון מחדש לעומק את הבעיה הבסיסית שפוקדת את תקופתנו בצורות שונות: היחסים האמיתיים בין גבר לגבר״. (תרגום אבי דויטש, ליאורה כרמלי)

 

ג׳ון קליילנד (1789-1709). נולד למשפחת אצולה סקוטית אמידה, למד בווסטמינסטר והתגייס לשירות הדיפלומטי הבריטי. את מרבית שירותו עשה במזרח הקרוב ובמזרח הרחוק. קליילנד היה מוקסם מהניחוחות האקזוטיים של המזרח... ומתענוגות הגוף שניתן היה למצוא שם. כשחזר לאנגליה החליט לעסוק בכתיבה ופרסם את הספר ״זיכרונותיה של פאני היל״ (פאני היל מרמז לגבעת ונוס, הערווה הנשית). הספר ראה אור לראשונה בשנת 1749 והמוציא לאור שקנה את זכויותיו, רלף גריפיתס, התעשר בזכותו. ״פאני היל״ הפך להיות ל״קנה המידה״ לספר ארוטי איכותי. נערים ונערות קראו בשקיקה את הרפתקאותיה של פאני היל ולמדו מדפי הספר את ״דרכה של האהבה הגופנית״. ג׳ון קליילנד פרסם עוד שלושה ספרים ארוטיים, וכן כתב מספר מחזות. לאחר מותו נודע כי זכה לקבל בחייו גימלה מאת הכנסייה — בתנאי שיפסיק לכתוב ספרות ארוטית! (תרגום מירה הראל)

 

צ׳רלס בוקובסקי (1920-1994). סופר ומשורר אמריקאי, שספריו וסיפוריו עוסקים בעיקר בחיי המעמד הנמוך בארה״ב. הסיפורים המובאים כאן לקוחים מתוך ספרו ״נשים״. (תרגום הדס וייס)

 

לוקיוס אפוליאוס (171-125). נולד במשפחה עשירה במדאורה שבצפון אפריקה, מדינת חסות של רומא בזמנו. למד בקרתגו ובאתונה, ולאחר מכן סייר בעולם. בשנת 160 לערך חזר לקרתגו ועסק שם בפעילות ציבורית ובכתיבה.

ספרו ״חמור הזהב״ (הידוע גם בשם ״המטאמורפוזות של אפוליאוס״) מביא ״רומן״ מהעת העתיקה, תמצית של מאגיה, כישוף ומיתולוגיה. ספרו הינו אחת היצירות הבודדות שנשמרו בשלמותן בסוגת כתיבה זו. ישנם הטוענים כי הרומן נשמר על ידי אבות הכנסייה כיוון שישו מוזכר באחד מפרקיו.

הסיפור מספר על גבר ההופך, עקב כישוף, לחמור, וכחמור הוא מספר את שעובר עליו, את שהינו רואה... ואת מעשה האהבים שלו עם גבירה תאוותנית. הנוסח הידוע ביותר של סיפור האהבה המופלא ״פסיכה וקופידון״ נמצא אף הוא בספר זה. (תרגום ס. עלי)

 

אנונימוס. ספרות ארוטית פורסמה לעיתים קרובות בעילום שם, תחת הכותרת ״אנונימוס״. הקטע שהבאנו בספר זה, זיכרונותיו של הולל, יוחס פעמים רבות לג׳ון קליילנד, מחבר ״פאני היל״ שנאלץ לפרסם ספרים בשם העט ׳אנונימוס׳, אבל אין הוכחה של ממש לכך. ׳זיכרונותיו של הולל׳ ראה אור גם במהדורה שנשאה את השם ׳חייו הסודיים של נער פנימייה אנגלי׳. (תרגום ליאורה כרמלי)

 

ריצ׳רד קרייז הוא סופר המתמחה בראש, בגוף וברוח. הוא כתב 10 ספרים על נושא המין והמיניות.

קרייז חוקר את ההיסטוריה והטקסטים המסורתיים של המין הטנטרי. תוך סדרה של תרגילים תכליתיים וטכניקות פשוטות, תוכלו לשנות את המיקוד בחיי המין שלכם, ולהרוויח מהצורה העתיקה והיעילה הזאת של עשיית אהבה. (תרגום א. הר־זהב)