הרב יגאל גרמה ז"ל משכונת קרית הרצוג בבני ברק. אב ל 9 יתומים שמרביתם חולי קורונה ושהו בזמן פטירתו במלונית הקורונה ניר עציון.
האלמנה מתחננת בדמעות לעזרה מעם ישראל היקר: “יהודים רחמנים בני רחמנים אנא עזרו לי להמשיך להחזיק את הבית ולגדל את היתומים"
כנסו לסייע ליתומים:
קוראים לי רחל, אני גרה בבני ברק ועובדת בחינוך מיוחד. יש לי תשעה ילדים ומהיום אני צריכה להוסיף את המילה הקשה – יתומים.
בעלי, יגאל גרמה, הפך בעקיפין לעוד קרבן כואב של הקורונה ואנחנו נשארנו לשאת בסבל.
בשבוע שעבר אני וילדי אובחנו עם קורונה. בעלי חולה לב וידענו שאם אנחנו רוצים לשמור על החיים שלו, אנחנו חייבים להתפנות למלונית. בדירה שלנו בת ה 60 מ"ר לא היה שייך ליצור תנאי בידוד. ההחלטה התקבלה במהירות, הוא ברך אותנו בברכת הדרך ונפרדנו בלב כבד מחכים להתאחד שוב בקרוב. תקווה שלא תתממש יותר לעולם.
יגאל בעלי הצדיק סבל על הרגליים ועל הלב הרבה שנים וקיבל קצבת נכות מביטוח לאומי, תמיד ידעתי שאני צריכה לשמור עליו ולהיות ערנית. עשיתי את זה באהבה ובשמחה גדולה ומאותה סיבה גם מיהרנו להתפנות לניר עציון. באחד הימים שנשאר לבד חווה אירוע לבבי, הוא הספיק להתקשר למד"א והם פינו אותו לבית החולים, שם אשפזו אותו וקבעו ניתוח על הלב שהיה אמור להתבצע השבוע.
הוא היה שם לבד, סובל מאוד, מודאג וחלוש ואני לא יכולתי לבוא לשהות לצידו. ביום שישי האחרון התקשרו להודיע לנו שהוא נמצא חיובי לנגיף, פיתח דימום בבטן ומקבל הרבה מנות דם. המצב היה קריטי. אמרנו תהילים במשך כל השבת בלי הפסקה עד שבסעודה שלישית נאלצנו להפסיק, בית החולים הודיע שיגאל בעלי האהוב נפטר והיינו אוננים.
עכשיו אנחנו יושבים שבעה בניר עציון, המקום שהפריד את המשפחה שלנו לנצח. אנחנו רוצים לתפוס את הרגליים ולצאת מפה, אולי יתברר שהכל היה חלום רע, אולי נחזור הביתה ונמצא את אבא האהוב מחכה לנו בסבלנות.
אבל לא. אני לא יכולה לתת לעצמי להתכחש למציאות הכואבת.
תשעה ילדים תלויים בי מהיום, מצפים לראות בי דמות תומכת. שמונה מתוכם אצטרך לחתן לבד ואין לי מאיפה לתת להם מחר ארוחת בוקר.
עם ישראל, אני יודעת שיש כ"כ הרבה מקרי צדקה עכשיו, אבל למרות הכאב העמוק נאלצתי להיות אחד מהם ולהתחנן אליכם לעזרה. המצב הכלכלי שלנו תמיד היה דחוק והתקיימנו מהקצבת נכות של יגאל ומהעבודה שלי...
תנו לי את הכח לצלוח את הניסיון הזה, תעזרו לי לפרנס את הילדים וה' הטוב יגמול לכם בכפל כפליים.
בכאב, רחל.
כנסו לסייע להם:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.