החייאת הזיכרון ההיסטורי בשכונה הכי צבעונית בחיפה – הדר, תכנון עבור
אוכלוסיות מוחלשות בנווה שאנן בת"א ועוד
התערוכה תתקיים במרכז עמיעד
צמוד לשוק הפשפשים בין 16-23 לאוגוסט
התערוכה פתוחה לקהל הרחב
בתוכנית בטקס
הפתיחה, חשיפת הפרויקטים, חלוקת תעודות הצטיינות ומוזיקה טובה ובערב הסגירה הרצאה
של סטודיו XS זוכי פרס אות האדריכלות
הישראלית בקטגוריית "אדריכלות המחר" מדד הקומפקטיות.
תערוכת בוגרי ביה"ס לארכיטקטורה
מאוני' אריאל, תתקיים השנה במרכז עמיעד ביפו לצד שוק הפשפשים (עמיעד
12, ת"א - יפו). התערוכה פתוחה לציבור הרחב ותתקיים בין התאריכים: 16-23
באוגוסט. בתערוכה יוצגו עבודות הגמר של בוגרי בית הספר לשנת תשע"ח, לצד
עבודות מצטיינות משנים א'-ד'. תערוכה זו היא כל כולה של הסטודנטים שאוצרים,
מעצבים, ומפיקים באופן עצמאי את תערוכת סוף שנת הלימודים תשע"ח, שתהיה כזו
הראויה להיות חלון הראווה של בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל.
צוות המנחים: פרופ' גלעד דובשני, ד"ר עדנה לנגנטל, ד"ר גלעד
שבייד, אדר' יהושע לוי, אדר' דניאל אזרד, אדר' אודי מנדלסון, אדר' שמואל גרוברמן.
מרכז הסטודיו: אדר' איציק אלחדיף.
להלן 6 עבודות גמר מייצגות ממבחר של כ 50 עבודות
שיוצגו בתערוכה:
הילה חיון עדני גדלה ומתגוררת ביוקנעם / הפרויקט:
נווה מדבר – בבאר שבע: באר שבע היא מטרופולין הנגב, אך לא מתקיימת בה
עירוניות. הפרויקט הממוקם בין האונ' לשד' רגר
מבקש ליצור מרחבים קהילתיים מוצלים-שקועים המתייחסים לאקלים המדברי שישלבו מגורים,
מסחר וכיתות לימוד (בהמשך לאוניברסיטה) -אלו יחיו את שדרות רגר מהעומק. התכנון
המוצע מורכב משלושת הגרידים הקיימים בעיר בתקווה לייצר נווה מדבר עירוני. עקרונות
התכנון מייצרים הימנעות מחזיתות שטוחות, כניסת אור עקיף, ושמירה על היררכיה בתכנון
המפורט. בהנחייתם של האדריכל נתי רותם ואדריכל איציק אלחדיף.
גיתית גולדברג מתגוררת בירושלים גדלה בפתח תקוה / הפרויקט: תריסים – בירוחם:
הפרויקט
עוסק בחקר מושג המגורים ושואל איך ראוי לגור, ומה זה לגור היום. קריאת תיגר על
מבני המגורים הקמים היום שדומה כי לא השתנה דבר בתחום מאז השיכונים
האנונימיים בעבר מה שהשתנה זה בעיקר הגודל
והגובה. הפרויקט שואל איך יוצרים מצבי שכנות והזדמנות לקהילות . יצירת סיטואציות
מגורים שונות וחדשות המאפשרות מפגש ופנייה אל השכן. הפרויקט ממוקם בירוחם, בשכונת
שקד. בהנחיית האדריכל איציק אלחדיף.
דנה חסון גדלה ומתגוררת בקרית
ביאליק / הפרויקט: הדרן - בחיפה:
הפרויקט
מתקיים בשכונת הכי צבעונית בחיפה-הדר. מבקש להחיות את זיכרון השכונה בעזרת מבנים
בעלי ערך היסטורי ואדריכלי- שוק תלפיות, קולנוע רון ומלון תיאודור. בעזרת עיבוי
סביבת המגורים ויצירת פרשנות חדשה לתנועת המדרגות החזרתית המצויה בהדר, יוצר
הפרויקט מרחב ציבורי חדש. מרחב תוסס אשר חי את השוק ומטפס במעלה ההר, מתחבר
למגורים הקיימים ומייצר יחידות מגורים ומשרדים חדשות- כל אלו מקיימים מרחב חדש
בעיר. בהנחיית האדריכל שוקי לוי.
אביב בנלולו מתגורר בתל אביב גדל באשדוד / הפרויקט: הא/רת שוליים -
בשכונת נווה שאנן בדרום ת"א:
הפרויקט עוסק באקט האדריכלי והשלכותיו החברתיות בכל הנוגע לתכנון עבור
אוכלוסיות מוחלשות מתוך רצון לקשר בין צורכי התושבים לבין פיתוח ותכנון במרחב פועל
וקיים. שכונת נווה שאנן בדרום תל אביב, המשמשת כמשכנם של העובדים הזרים
והפליטים בישראל, לוקה בחוסר של מרחבים ציבוריים אשר הפכו פרטיים. פרויקט זה מביא
נקודת מבט אחרת המציעה מרחבי ביטוי המספקים את כל המאווים והרצונות הבסיסיים של כל
אדם במטרה להטיב עם האוכלוסייה החלשה ועם השכונה. בהנחיית האדריכל איציק אלחדיף.
רותם ישראל מתגורר בחוות יאיר גדל בישוב מורשת / הפרויקט: ארץ מלחה באזור ים המלח:
הפרויקט מבקש לבחון צורת מגורים נוספת לצורת המגורים העירונית הרווחת
כיום, בה ישנו נתק מובנה בין המרחב האופקי- הרחוב הציבורי, לבין המרחב האנכי-
המגדל הפרטי. מקרה המבחן הוא בקע ים המלח.
בכדי לנסות לקשור את הים וההר, הוואדי נבחר כדימוי מוביל עם ירידת
המים דרכו. המרחב תוכנן כרחוב אנכי, המתחבר לקרקע בצורת אגן ניקוז, הכולל את מבני
הציבור והתיירות . בנוסף, המבנה מדמה חשיפת שלד ההר, המהווה מעין רשת המאפשרת
הצללה טבעית על החללים הפנימיים ויצירת מיקרו אקלים התואם לאזור מדברי. זוהי פרשנות
לצורת המגדל, שעוברת שינוי ממגדל טיפוסי, המחובר לקרקע רק בבסיסו, למגדל המחובר
יותר לסביבתו ומאפשר יצירת חיים בתוכו. בהנחיית האדריכל שמואל גרוברמן.
חן עיני מתגוררת בראשון לציון גדלה בבת ים / הפרויקט:
גבול ברחוב שמחה הולצברג בת ים – יפו:
בתפיסה הרווחת גבול מקבל תצורה קווית ודו מממדית.
אנו מתייחסים לרוב לתכונתו הפיזית כסיום דיכוטומי בין שני מצבים. הפרויקט
דן במושג הגבול- מהו וכיצד ניתן לחשוב עליו כמקום? מתוך התעמקות בכתבי הפילוסוף
מרטין היידגר והוגה הדעות ז'אק דרידה ומתוך הגדרתם למושג הגבול נוסחה הגדרה חדשה -
גבול פרום. הפרימה כהתמוססות רקמה קיימת
המאפשרת למשהו אחר להכניס תוכן חדש. הגבול הפרום הוא מעין מצב שלישי בין שני מצבים
המכיל בתוכו את תמצית המרקם ממנו הוא מגיע. ברצף השדרות מתל אביב ליפו, השדרות
מתעקלות ומייצרות מעין מפרקים (כיכר רבין והבימה) ומכל מפרק נשלחת מעין זרוע
לכיוון הים- זיהיתי במהלך זה אפשרות לפרימה שבו ניתן להמשיך את רצף השדרות מיפו
לבת ים באופן דומה כבסיס לפרימה בין שתי הערים. כמקרה מבחן בחרתי ברחוב שמחה
הולצברג כמרחב גבול מוניציפלי בין שתי הערים כבסיס להכנסת התוכן הנוסף. בהנחיית ד"ר אדריכל עדנה לנגנטל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.