מכה לאוצר: "אין הבדל ביעילות בין רפתות קטנות לגדולות" קובע פרופ' אביה ספיבק, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר

מכה  להסכם החלב של כחלון: המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' אביה ספיבק: "אין קשר
בין גודל הרפת ליעילות בייצור החלב" 

 

במהלך  החודשים האחרונים התפרסמו עשרות כתבות בתקשורת, שהתבססו על נתונים אותם סיפקו

לעיתונאים גורמים ממשרדי האוצר והחקלאות – נתונים שעל פיהם מחירי מוצרי החלב 
בישראל גבוהים לעומת שאר מדינות העולם - משום שהרפתות הקטנות במושבים פועלות בחוסר 
יעילות – ועל כן נדרשת רפורמה שתגדיל ותייעל אותן. על בסיס היגיון כלכלי זה הועבר 
הסכם החלב שנחתם בין משרדי החקלאות, האוצר ו'התאחדות מגדלי בקר' – ואשר סביבו פרצה 
מחאת הרפתנים. 

 

היום  נחשף ניתוח כלכלי מעמיק של פרופ' אביה ספיבק, אותו הזמין ועד הפעולה של הרפתנים,

ניתוח אשר מפרק בצורה שיטתית את הנחות היסוד העומדות בבסיס הרפורמה המוצעת. 

 

פרופ'  ספיבק משמש כראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, יועץ למשרדי ממשלה רבים,

מרצה מוערך באוניברסיטאות רבות בארץ ובחו"ל, ושימש כמשנה לנגיד בנק ישראל 
וכחבר בוועדת טרנטנברג. 

 

בחוות  הדעת מפורטת וגדושה בנתונים ומחקרים קובע ספיבק כי הקונספציה של יתרון לגודל נכונה

לתעשייה. לדבריו, ברפתות החקלאיות יחידת הייצור היא הפרה הבודדת, והיות שחוץ 
ממרכיב ניהול הרפת, כל הנתונים האחרים נותרים פחות או יותר קבועים ללא קשר לגודל 
הרפתות (עלות טיפול רפואי לפרה, צריכת מזון, תנובת חלב ועוד)  - אין כל הוכחה לקשר בין יעילות בייצור של רפת  גדולה על פני רפת קטנה. 

 

פרופ'  ספיבק מביא מחקרים המצביעים על קשר שכן הוכח בין תנאי אקלים לתנובת הפרות. מסתבר

שבאקלים חם תנובת הפרות יורדת משמעותית לעומת אקלים קריר. על קשר, אם קיים, בין 
גודל הרפת ליעילותה – ממליץ פרופ' ספיבק לערוך מחקר עומק – על פי נתונים רבים הקיימים 
כיום ברשות משרד החקלאות – ולא להיקלע לקונספציות מוטעות שהוליכו את מדינת ישראל 
פעמים רבות להחלטות הרות אסון. 

 

פרופ'  ספיבק גם קובע כי התכנון במשק החלב חיוני למדינה – מפני שביטולו יביא בסבירות

גבוהה לנדנדות קיצוניות במחירים ובאספקת מוצרי החלב (הנחשבים מוצרים בסיסיים 
וחיוניים). לשם המחשה, מביא ספיבק נתונים מבריטניה, אשר ביטלה בתקופה מסוימת את 
התכנון בענף החלב – וכתוצאה מכך סבלה מעליה חדה במחירים ומתקופות מחסור באספקת 
מוצרי חלב לשווקים. 

 

פרופ'  ספיבק ממליץ לממשלה לנקוט בצעדים אשר יעניקו ודאות לענף החלב, להעלות את התשלום

לרפתן ל-41 אגורות לליטר (במקום 19), לחתום על הסכמים ל-10 שנים כדי ליצור יציבות 
והמשכיות, ולשנות את מנגנון מחיר המטרה כך שיקשור בין התייעלות ייצור החלב לבין 
התמורה לחקלאי. כיום, קובע פרופ' ספיבק – כל הרווחים מההתייעלות בייצור החלב 
זורמים לכיסיהם של גורמים אחרים  -  למחלבות, לרשתות השיווק ואולי לצרכנים – וכך אין תגמול ותמריץ לרפתנים להתייעל. 

 

כמו כן  קובע פרופ' ספיבק שהממשלה בפעולותיה בשנים האחרונות פועלת במנוגד לתפקידה כגורם

מייצב במשק – גורמת לאי-ודאות בקרב החקלאים ושוחקת את רווחיהם. 

 

פרופ'  ספיבק מסכם את ממצאיו: 

א.אין לחתום על הסכם שיביא להפחתת מחיר מיידית בעשרות אגורות אשר עלולה להביא להרס הענף. 
ב.חיסול הרפתות המשפחתיות אינו באינטרס הציבורי. אין לערוך רפורמות דרמטיות 
כאלו בתוך לחץ זמן ובלי בירור מקיף של העובדות. 
ג.הפחתת מחיר עומדת בניגוד לכל הנתונים שהבאנו בחוות דעת זו. הנתונים מצביעים  כי חובה דווקא להעלות את מחיר המטרה בלמעלה מ-40 אגורות לליטר חלב. 

 

חוות  הדעת המלאה מצורפת להודעת עיתונות זו בקובץ נפרד

 

וועד  הרפתנים היא קבוצה בת יותר כ- 300 בעלי רפתות במושבים ומנהלי רפתות בקיבוצים מכל

אזורי הארץ  - אשר התאגדה לאחרונה על מנת  להביא את זעקת הרפתנים לקדמת הבמה, ועל מנת לחשוף את הנתונים האמיתיים על שוק  החלב, ועל הקשר בין הגורמים השונים בו ליוקר המחיה.