אדריכל דניאל אזרד מרצה בכיר בביה"ס לאדריכלות באוני'
אריאל הוזמן להעביר את גישתו הייחודית באוניברסיטת בואנוס איירס בארגנטינה( UBA)
בהרצאתו ידגים את דרך עבודתו באמצעות 3 פרויקטים
"תמיד הייתה לי אובססיה לרישום, מסביר אדר' אזרד, ע"י
חיפוש דפוסי קווים וטלאי צבעים, גיליתי מקלט למהות החיים. מטבע הדברים הסקיצות שינו גוונים, קילפו שכבות של מסתורין, בדרכם
לגילוי העולם הקסום של האדריכלות".
אדריכל דניאל אזרד, מציע חשיבה אדריכלית ייחודית באמצעות תהליך המתחיל
ברישום. לאחרונה הוזמן להרצות ולהעביר סדנה בינלאומית במסגרת הביאנלה השלישית
לעיצוב (3er National Biennale of Design FADU 2017) שהתקיימה בפקולטה לארכיטקטורה
באוני' בואנוס אירס, שם החל את לימודי האדריכלות ולאחר כ 3 שנים עלה לארץ וסיים את
לימודיו בטכניון בחיפה. הרצאתו התמקדה בשיטת עבודתו כאדריכל יוצר דרך 3 פרויקטים
בנויים ו 3 תחרויות אדריכליות. הסדנה שהועברה בבואנוס איירס הייתה ברוח הסטודיו התמאטי
"מסקיצה למניפסט" המועבר לסטודנטים באוני' אריאל, אך באופן מותאם
ואינטנסיבי הרבה יותר, כמקובל במסגרת כנסים.
השימוש בציור כדרך לקריאת העולם והמציאות הוא עתיק יומין. כשמתבוננים
בסקיצות הגוף האנושי שיצאו תחת ידיו של מיכלאנג'לו, ניתן לתפוס את האור אשר נובע
מציוריו, את המאבק המבני של האדריכלות ביצירותיו וכן את היופי האלמותי המועבר
באמצעות הפסלים שיצר. ההתחקות בתחום הציור, לא ככלי ייצוג גרפי בלבד, כי אם דרך
החלל האינסופי של המוח, שנע בחופשיות וללא גבולות בתחום הפנטזיות, שהופכות לכתבי
צבע בדפי המחברת, הזמן קופא והציור הופך למקומות חדשים".
בגישתו אדר' אזרד מעניק לתהליך הרישום מקום ככלי לביטוי, תיאור
וחקירה אשר התפתח במשך שנים בתולדות הארכיטקטורה. מדובר בתהליך אשר יכול לשמש
כמקור השראה ליצירה ולתכנון.
ההתמדה בתהליך זה, לאו דווקא ככלי ביטוי גרפי, יכול להציע
אלטרנטיבה עשירה, סיסטמתית ומתודית לצורך פיתוח רעיוני. כאשר התהליך מלווה בקריאה
מעמיקה של מניפסט אדריכלי, התוצאה יכולה להיות לא רק אוסף של צורות וצבע אלא גם
תוצר אדריכלי עשיר.
מס' שאלות עולות במסגרת זו: איך ניתן להניע תהליך תכנוני מנקודת
האפס, מדף לבן ליצירה אדריכלית, דרך תרגול ולימוד יצירת סקיצות בליווי טקסטים מעוררי דמיון הגורמים לשחרור היד והתמקדות בפיתוח הרעיון האדריכלי. תהליך זה מתקיים ב 3 עולמות מקבילים: חללי הסטודיו, רחובות העיר ומרחב הדמיון. בסוף התהליך ישנם סטודנטים שמצליחים לייצר שפע אישי. בתהליך הניסוי
בסטודיו נוצר החיבור הישיר לאדריכלות, שמתחיל מחופש ותשוקה שניתן למצוא במילוי דפי הסקיצות. הפרויקט מתחיל בסדרת רישומים באתר, לא רק העתק של הסביבה אלה גם פרשנות שלה. באופן טבעי, מתקדמים לשימוש בצורות וצבעים שמעבר למציאות המתבונן. בסוף התהליך יוצרים אדריכלות.
בסוף תהליך הסטודיו הסטודנטים מגיעים לפרויקטים אדריכלים אשר
יושבים בקונטקסט עירוני מוגדר ועל בסיס פרוגרמתי אישי הכולל מגורים, מרחב ציבורי
פתוח וכן פונקציה ציבורית לטובת הקהילה.
הסטודיו מציע דרך בה הסביבה הבנויה מהווה מקור חשוב להשראה,
וניתן להבחין בהבדל בין הסביבה העירונית בישראל לעומת זו הנבחנית ע"י
הסטודנטים בבואנוס איירס. גבולות הדמיון הם נחלת הפרט ואלה שייכים לכול סטודנט ללא קשר לסביבת מגוריו. אני מאמין כי
הבדלי הגיל, התרבות, השפה כמו גם הרגלי עבודה שונים יכולים להביא לתוצאות שונות,
למרות שבסופו של דבר התהליך הוא אישי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.