header 2

יום רביעי, 27 בינואר 2016

אל תלמדו רק עברית, למדו איך להיות ישראלים!

מאת: איילה מוזס
רוב העולים החדשים המגיעים לארץ לומדים עברית, אך אינם מתערים בהוויה הישראלית. לימוד השפה חייב לבוא יחד עם חשיפתם לאמנות ולתרבות המקומית, דרך ספרות עברית, תיאטרון וקולנוע ישראלים, מוסיקה ישראלית ואמנות מקומית, כראי המשקף את החברה הישראלית וכפסיפס רב גוני המציג עבורם את תרבותנו הייחודית.
אימא שלי חיה בארץ כבר עשרות שנים, יודעת עברית בסדר גמור, אבל לא מכירה את התרבות, לא מתחברת למנטליות וחיה ב"בועה". אותי זה מעציב מאוד כי אני לא רוצה עם של זרים, אלא עם של אנשים בעלי מכנה משותף מבחינה רעיונית, תרבותית ורוחנית. כולנו מבינים שבלי הבסיס הזה, לא נוכל לשרוד כמדינה וכעם, ונהפוך לערב רב של פליטים המקימים בישראל מדינה בתוך מדינה. כחברת עולים ומהגרים, חובה עלינו לחשוף את העולים החדשים לתרבות ולהוויה הישראלית, דרך הכרות עם האמנות הישראלית לסוגיה (ספרות, תיאטרון, קולנוע, מוסיקה, ציור פיסול וכו') כגשר בין תרבויות, המציג את הפסיפס הישראלי הנפלא במורכבותו וייחודו ומהווה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית.
 
לימוד התרבות אליו אני שואפת אינו תיאורטי ואקדמי אלא רגשי וחווייתי. בבתי הספר ובאקדמיות מדברים על מוטיבים, ז'אנרים, נרטיבים, משקלים, שורשים יחסים בין הדמויות וכו'. אני לא מתעניינת בניתוחים אמנותיים ולא רוצה שהעולה החדש יידע לנתח יצירה אמנותית, אלא שיבין מה מייצג אותו אמן, המשתמש בכלים ספרותיים כדי לייצג לנו תפיסת עולם. מה שהעולה החדש באמת רוצה זה ללמוד כמה שיותר על החברה הישראלית, ודרך האמנות הוא מקבל טעימה מאוד משמעותית מהתרבות, המנטליות, סגנון הדיבור, הלבוש, החלומות - הכול נמצא באמנות, כפרספקטיבה על החברה שלתוכה הוא בא להיקלט. רק כך אפשר באמת להתערות באופן שורשי במדינה חדשה ובחברה חדשה.
 
העולים החדשים שהולכים לאולפן רגיל, לומדים את השפה ממניעים פונקציונאליים של להסתדר ביומיום וללכת למכולת, אך הם ממשיכים להיצמד לשורשי התרבות שלהם. אם תשאל אותם על התרבות הישראלית הם יגידו לך "יש פה בכלל תרבות?". הם ממשיכים לחיות בתוך הבועה התרבותית שלהם, כמעין מדינה בתוך מדינה. כשנחשפים לאמנות לסוגיה השונים, פסיפס ההוויה הישראלית נגלה לנגד עינייך, כמיקרוקוסמוס החושף את מהותה של התרבות והמנטליות הישראלית הייחודית. אדם צריך ללמוד עברית לא בשביל לקנות לחם, אלא בשביל להיחשף לתכנים הייחודיים של השפה, דרכם הוא מבין טוב יותר איפה הוא בעצם גר. מבחינתי, להפוך את השפה העברית לפונקציונאלית בלבד זה פשע. בשביל להסתדר בשוק הוא לא צריך אותי, הוא יכול לפתוח מילון וללמוד לבד, אבל זה מה שאנחנו רוצים? דרך האמנות לומדים את ההומור, הסלנג, הניואנסים והתקשורת מתחת לפני השטח ובעיקר את המנטליות הישראלית, כך שמדובר בכלי מאוד פרקטי שעוזר להתערות עם ישראלים ולהבינם טוב יותר גם ברמת התקשורת היומיומית.
 
הדבר אגב נכון גם לגבי שכנינו הערבים, ובלי קשר בכלל לדעות של ימין ושמאל. כולנו מדברים כל היום על הסכסוך הישראלי-פלסטינאי, אבל האם אנחנו מבינים את הבעיה הפלסטינאית מהבחינה האנושית? אנחנו מכירים את התרבות שלהם? את השירים שלהם? יש פה בני אדם עם כאב מסוים והסתכלות אחרת על העולם, איך נכיר את כל זה? האמנות הפלסטינאית היא אמצעי מדהים להכיר את התרבות שלהם – מה הקשיים שלהם, איפה הם חיים, מה הלבטים שלהם, הרגשות, התחושות. כמה ישראלים יודעים מי זה אמיל חביבי או קראו אי פעם ספר של סופר ערבי? ולא רק ספרות אלא גם מוזיקה ערבית, שירה ערבית, ארכיטקטורה ערבית, הכול.
 
בבית הספר ללימוד עברית אותו אני מנהלת, בחרתי לשלב יצירות אמנות ישראליות כחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים. חשוב להדגיש שתכנית הלימודים היא מלמטה למעלה, בלי שום כפייה. הבקשה להיחשף ליצירות ספרותיות מגיעה תמיד מהתלמיד, ברגע שהוא מרגיש מספיק בשל לכך ואף פעם לא מוכתבת על ידי. אנו מתחילים עם סיפורים קצרים ושירים, ולאט לאט הם לומדים דרך הסיפור גם על העיר שלהם, על המרחב הגיאוגרפי שבו הם גרים ועל התרבות הישראלית בכלל. התכנית מיועדת בעיקר לעולים חדשים, אך גם לכל אדם המעוניין ללמוד או לשפר את שפתו ולהיחשף לתרבות ולספרות הישראלית. חלק מתלמידיי הם ישראלים משכילים וחלקם אף מרצים באקדמיה המגיעים כדי להיחשף ליצירות אמנות חדשות ועל הדרך גם לשפר את השפה... השעות הרבות המוקצבות לתכנית  מאפשרות ללמוד את השפה על בוריה, ובמקביל, לנהל דיונים ערים ופעילים בקרב חברי הקבוצה על יצירות האמנות שאליהם נחשפו לפני השיעור. מבחר היצירות ההטרוגני מאפשר לקורא לטעום מהפסיפס התרבותי העשיר של התרבות הישראלית - טעימה קטנה שעושה חשק גדול.
 
*איילת מוזס היא מייסדת ומנהלת בית הספר Go Get & Tell המספק פתרונות ייחודיים ללימוד השפה העברית, תוך שילוב תכנים ספרותיים ואמנותיים בתוך תכנית הלימודים. בימים אלו מוציאה מוזס לאור אנתולוגיה חדשה (המתורגמת גם לאנגלית) המשקפת את מגוון הספרות הישראלית האיכותית, ומגזין  אינטרנטי העוסק במגוון נושאים מתחומי האמנות והתרבות, כחלק מחזון בית הספר להנגיש  תכנים תרבותיים ישראליים לעולים חדשים ולאוכלוסיות רחבות בארץ ובעולם.    

בתמונה: איילה מוזס, צילום יח"צ


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.