לכבוד פורים - קעקועים פרסינג - סיכונים בריאותיים ותפיסות חברתיות לגבי נשים וגברים עם קישוטי גוף

מחקר חדש של חוקרות באוני' אריאל על ידע עמדות וקבלה חברתית  בהקשר לקעקועים, פירסינג והשתלות תת עוריות

מה יודעים אנשים על הסיכונים בביצוע קעקועים ופירסינג? מה מניע אותם לבצעם? ואיך החברה בישראל מקבלת נשים לעומת גברים שביצעו קעקועים ופירסינג?

תופעת קישוט הגוף, בה האדם משנה את גופו בצורה הנראית לעין, הכוללת קעקועים, פירסינג למינהו, שימוש בשתלים באיברים שונים בגוף וניתוחים לשינוי איברים בגוף, הולכת ומתרחבת בישראל. התפתחות התופעה בישראל אינה ברורה מאליה, במיוחד לאור האיסור הדתי היהודי. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את דפוסי קישוט הגוף בישראל, העמדות והתפיסות החברתיות בישראל ביחס לאנשים שעברו קישוט גוף,  הידע בנושא הסכנות הבריאותיות הכרוכות  בביצוע שינוי הגוף, ואת המניעים לבצע שינויים אלו, תוך בחינת השתנותם לפי מגדר ולפי ביצוע קישוטי גוף.

ממחקרים שונים בעולם, מסתמן כי חלה עלייה בביצוע קישוט גוף בשנים האחרונות בעיקר בקרב צעירים. מחקרים בארה"ב מצאו כי 25% מהאוכלוסייה ביצעו קעקועים, כשבאוכלוסיות מסוימות שיעור ביצוע הקעקועים הגיע ל- 47%. למשל בגרמניה ל- 8.5% ובצרפת ל 10% מהאוכלוסייה יש קעקוע. תופעת הפירסינג נפוצה גם כן ומגיעה ל 25%-  35% בקרב צעירים בתרבויות מערביות.

תופעת קישוט גוף  הייתה מקובלת כבר בתרבויות עתיקות וישנן עדויות במאות ה-12 ובמאות  ה 17-18. בעבר התופעה הייתה בעיקר לצורך הזדהות, השתייכות לקבוצה או שבט וסמל להשתייכות מעמדית ואילו כיום, בין היתר מסיבות אסטטיות-אפנתיות, הרצון לייחודיות, למרד ולזהות עצמית. בספרות המקצועית ניתן למצוא מגוון מניעים וביניהם: הצורך בביטוי עצמי וזהות עצמית; העלאת הדימוי והביטחון העצמי, יופי ואביזר אופנתי, הנצחת אירועים או אנשים; השתייכות למעגלים חברתיים שונים. וכן כאקט של מרידה ומחאה ואף התמכרות לכאב הכרוך בביצוע הפרוצדורה.  המניעים שנתפסו כמשמעותיים ביותר לביצוע קישוטי הם ביטוי עצמי וביטוי הזהות האישית.

מחקרים מלמדים על התייחסות חברתית שלילית לנראות פיזית של קעקועים ופירסינג. קישוט גוף עלול לגרום לסטיגמה חברתית והשפעה על קבלה לעבודה ועל שביעות רצון ממתן שירות. אנשים מקועקעים חשופים, במיוחד בעבודה, לתפיסות לפיהן הם פחות מקצועיים, ומתבקשים לעמוד בקוד לבוש האוסר על חשיפת שינויי גוף אחרים שעלולים לפגוע באנשים אחרים.

אלו הבוחרים לקעקע את גופם למעשה מפרים נורמות, ומסתכנים עקב כך בהגדרתם כנחותים מבחינה חברתית ומוסרית. במשך שנים רווחה התפיסה כי בחירה בהופעה חיצונית סוטה היא הפגנה סמלית של זלזול בנורמות המקובלות, והן נפוצות אצל אסירים, זונות, מלחים ועוד טיפוסים מפוקפקים אחרים. כשכתובות קעקע נתפסו גם כהצהרה סמלית של השתייכות גם לקבוצות סוטות ועברייניות, למשל: הקעקועים אצל חברי היאקוזה ביפן, הקעקועים הנפוצים אצל עבריינים רוסים.

המחקר שנעשה באוניברסיטת אריאל ע"י ד"ר רחלי ניסנהולץ-גנות וד"ר ליאת קורן מהמחלקה לניהול מערכות בריאות, וד"ר חגית בוני נח מהמחלקה לקרימינולוגיה, עוסק בתופעת קישוט הגוף הכוללת: קעקועים, פירסינג והשתלות תת עוריות, תופעה מתרחבת בישראל, שלא נחקרה מספיק בספרות המדעית. מטרת המחקר הייתה לבחון את התופעה בישראל- דפוסים, מניעים, ידע, עמדות ותפיסות חברתיות ביחס לאנשים שעברו קישוט גוף בהשוואה לאלו שלא, וכן תוך השוואה מגדרית.

המחקר נעשה באמצעות שאלון דיווח עצמי כמותי ומובנה הועבר במדגם נוחות של קרוב ל-1000 נבדקים מהם כמחצית גברים ומחצית נשים, כשממוצע הגיל הוא 35, וכן על ידי ראיונות עם בעלי המכונים עצמם. רובם דיווחו כי ידועים להם הסיכונים הבריאותיים (81%) וכי לא כל המקומות לביצוע קישוט הגוף בטוחים מבחינת בריאות והיגיינה (91%). יותר מחצי מהנבדקים ידעו לדווח על דלקת זיהומית כסיבוך בריאותי אפשרי (60%) הדבקות באיידס (55%), דלקת לא זיהומית (44%) ודימום או שטף דם (40%). אך פחות ממחצית הנבדקים (46%) דיווחו על קבלת מידע בנוגע לסיכונים הבריאותיים העתידיים- טרם ביצוע קישוט הגוף. נשים דיווחו בשכיחות גבוהה יותר מגברים באופן מובהק על סיבוכים בריאותיים כתוצאה מביצוע קישוטי הגוף. נשים מדווחות בשכיחות גבוהה יותר מגברים על תגובות חברתיות שליליות מאחרים משמעותיים באופן גורף לביצוע קישוטי גוף (מאבא, מאימא, מאחים, בני זוג, חברים קרובים, בוס, קולגות וילדים). גברים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר מנשים על תגובות חברתיות חיוביות מטעם אבא, אחים/אחיות, בן/בת זוג וחברים קרובים ביותר. כמו כן גברים מדווחים כי מקובל בעיניהם לבצע קעקועים ברגלים, קעקועים בפנים, פירסינג באברי המין והשתלות תת עוריות בפנים בשכיחות גבוהה יותר מנשים.

המניעים המרכזיים לביצוע קישוטי גוף הם: סיבות אופנתיות (45%) וייחוד העצמי מאחרים (40%). נמצאו הבדלים מובהקים בין נשים וגברים, נשים דיווחו בשכיחות גבוהה יותר על המניע של "לייחד את עצמי מאחרים" (43% מול 37%), וכן על סיבות של אופנה (48% מול 41%).

שאלה מחקרית נוספת הייתה האם הנושא עדיין נחשב כסוטה וסטיגמתי או שמא הינו נורמה חברתית המקובלת בחברה הישראלית, והאם קיימים הבדלים מגדריים בתפיסה זו. באשר לאופן קבלת קישוטי הגוף על ידי החברה בישראל, שיעור גבוה מהנבדקים סבור כי החברה הישראלית מקבלת קעקועים (89%) ופירסינג (86%). נשים מדווחות בשכיחות גבוהה יותר מגברים על תגובות חברתיות שליליות מאחרים כלפי קישוט הגוף וגברים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר מנשים על תגובות חברתיות חיוביות.  מקושטי הגוף דיווחו בשכיחות גבוהה יותר על תגובות חברתיות חיוביות מאחרים ועל תגובות חברתיות שליליות בשכיחות נמוכה יותר מאלו שאינם מקושטי גוף. מסקנות והמלצות המחקר הן, פיתוח מערך מניעתי- הסברתי ממוקד דרך משרד הבריאות לצעירים בהקשר לסכנות הבריאותיות והחוקיות הקשורות לנושא, תוך מתן תשומת לב מיוחדת בהקשר זה לבני נוער בנים. בנוסף, גיבוש תקנון וחקיקה בהקשר לקישוט גוף בדומה למה שקורה במדינות אחרות בעולם ופיקוח הדוק יותר על מקומות המבצעים קישוט גוף.