ארגון הבריאות העולמי: "יש
להגן על בני נוער מהמניפולציות של חברות הטבק"
האגודה למלחמה בסרטן מציינת את היום הבינלאומי לקידום המאבק
בעישון
·
בעשור
האחרון מתו בישראל כ-80,000 בני אדם מנזקי העישון
·
האסטרטגיה
של תעשיית הטבק: להכניס צעירים למעגל העישון שיחליפו את המתים ממחלות שקשורות בעישון ואת
הנגמלים מעישון
·
ילדים
ומתבגרים המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות מכפילים את הסיכוי שלהם לעשן סיגריות בהמשך
החיים
מצורף קישור לתשדיר שהכינה האגודה ליום זה בו מופיעים
השחקנים טל מוסרי ואייל שיקרצי.
קישור לסרטון ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=oTWPO5oT8SI
קישור לסרטון נוסף, מי שמעשן מאחורי ומצדדי...: https://www.youtube.com/watch?v=dV8sCendvvc&feature=youtu.be
סקר ישראלי חדש ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן - תמונת מצב של העישון
בישראל בתקופת הקורונה
51% מהמעשנים בגילים 24-18 שקלו להפסיק לעשן בעקבות
הקורונה, ו-49.2% בגילים אלה מדווחים כי עישנו פחות. 31% מהנשאלים בחברה הערבית
מדווחים כי מישהו מבני משפחתם החל לעשן בעקבות הקורונה לעומת 8% בחברה היהודית.
22.1% מהמעשנים היהודים מדווחים כי עישנו בבית
בתקופת הקורונה לעומת 38.3% מהמגזר הערבי.
61% מהמעשנים מדווחים כי בתקופת הקורונה לא עישנו
בבית, אך עישנו במרפסת ו/או בחצר ו/או במכונית (נתונים נוספים בהמשך ההודעה).
ב-31 במאי מציינת האגודה
למלחמה בסרטן את היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון, במקביל לארגון הבריאות
העולמי (WHO) המציין את World
No Tobacco Day בכל העולם.
מטרתו
של יום זה להדגיש את הסיכונים הבריאותיים הקשורים לעישון טבק וניקוטין ואת צעדי
המדיניות היעילים להפחתת מספר המעשנים. השנה, ארגון הבריאות העולמי מתמקד בהגנה
על בני נוער מפני מניפולציות של תעשיית הטבק והניקוטין.
סגן יו"ר האגודה למלחמה בסרטן,
מירי זיו: לאורך
השנים האסטרטגיה המניפולטיבית והשיווק האגרסיבי של תעשיית הטבק והניקוטין נועדו
להמשיך ולרתום בני נוער וצעירים למעגל העישון. יש להגן על הציבור בישראל מהאינטרסים
הכלכליים של תעשיית הטבק ולשמור על זכותו הבסיסית לבריאות. על נבחרי הציבור להוציא
אל הפועל את הכלים שהוכחו כיעילים במאבק בנגע העישון ולפעול ליישום אכיפה נמרצת ויעילה, העלאת גיל המכירה והעלאת
המיסוי על מוצרי העישון - שהיא האסטרטגיה המרכזית המוכחת להורדת הביקוש למוצרי
עישון, בעיקר בקרב צעירים.
זאת על מנת שנוכל לגדל פה דור של אזרחים
חופשיים מהתמכרות לטבק וניקוטין".
דנה פרוסט, מקדמת
בריאות באגודה למלחמה בסרטן מוסיפה -
"חברות הטבק לא יבחלו בשום אמצעי לשיווק
אגרסיבי של מרכולתם לבני נוער וצעירים. שיווק מוצרי עישון בטעמים אטרקטיביים,
עיצוב היי-טקי, שיווק ברשתות חברתיות באמצעות מובילי דעה, ולאחרונה אף התגלה
ניסיון למתן מלגות לסטודנטים לרפואה. אסור להאמין לשקרים של חברות הטבק, שמעמידות
פנים כאילו הן משווקות חופש בחירה אישי, בעוד שלמעשה הן רק משמרות את הכנסותיהן
הכספיות – ללא התחשבות במיליוני בני האדם שמשלמים בבריאותם ובחייהם בכל שנה".
מנתוני ארגון הבריאות
העולמי עולה-
כי השימוש בטבק אחראי
ל-25% מכלל מקרי המוות מסרטן ברחבי העולם. שימוש במוצרי ניקוטין וטבק מעלה את
הסיכון לסרטן ולמחלות לב, כלי דם וריאה. התעשיות המעורבות בייצור ובשיווק סיגריות
אלקטרוניות משתמשות בטקטיקות להרחבת קהל הצרכנים במסווה של תרומה לבריאות הציבור. תוך
התמקדות בצעירים בגיל ההתבגרות שהינו גיל פגיע במיוחד להתחלת עישון.
הניקוטין בסיגריות האלקטרוניות הוא סם ממכר ביותר,
וההתמכרות בגיל הנעורים, כאשר המוח עדיין בתהליך התפתחות, היא מהירה וחזקה יותר.
חשיפה לניקוטין עלולה לפגוע בהתפתחות מוחם של ילדים ומתבגרים. בנוסף, השימוש
בסיגריות האלקטרוניות מכפיל את הסיכוי של אותם בני נוער מעשנים, לעשן סיגריות
בהמשך החיים, ואת הסיכון שלהם לחלות במחלות לב וריאה.
במשך עשרות שנים אימצה תעשיית הטבק בכוונה אסטרטגיות אגרסיביות
וממומנות היטב, כדי למשוך בני נוער למוצרי טבק וניקוטין. חברות הטבק השקיעו למעלה מ-8 מיליארד דולר בעיצוב,
שיווק ופרסום של מוצרים אטרקטיביים וקמפיינים שיווקיים, וכן סכומי עתק במלחמה נגד
כל ניסיון להגביל בחקיקה את שיווק מוצרי העישון. מסמכים בתעשייה הפנימית חשפו מחקרים
מעמיקים וגישות מחושבות שנועדו למשוך דור חדש של משתמשי טבק.
דרכי הפעולה שנוקטת תעשיית הטבק במטרה לרתום בני
נוער למעגל העישון הן נרחבות ומגוונות: נקודות מכירה בקרבת בתי ספר ובאזורים בהם ישנם
ילדים; מיקום הטבק ליד ממתקים וחטיפים ומתן פרמיות לספקים; שימוש בטעמים
אטרקטיביים לבני נוער במוצרי טבק וניקוטין כמו דובדבן, מסטיק וצמר גפן מתוק, הגורמים
לצעירים להתחיל ולהשתמש במוצרי עישון; שיווק עקיף של מוצרי טבק בסרטים, בתוכניות
טלוויזיה ובתוכניות מקוונות; עיצובים נקיים,
מלוטשים ומושכים, שיכולים להיות גם קלים לנשיאה (מוצרים המעוצבים כמו מקל USB או
סוכרייה); קידום של מוצרים כחלופות "מופחתות נזק" או "נקיות
יותר" לסיגריות רגילות, ללא גיבוי מדעי מבוסס לטענות אלה. בנוסף, חברות הטבק משתמשות
בחסויות ומגייסות משפיעני רשת הפונים כפרזנטורים לצעירים. כל הכלים השיווקיים הללו
ועוד רבים נוספים, מטרתם היא אחת: קידום מוצרי הטבק והניקוטין, והחלפת מיליוני
האנשים שמתים בכל שנה ממחלות המיוחסות לעישון, בצרכנים חדשים - בני נוער.
בארה"ב התפרסמו עדויות על הצעות למלגות לימוד
מטעם חברות הסיגריות האלקטרוניות לתלמידי תיכון, וגם בישראל דווח על ניסיון של
חברת פיליפ מוריס להעניק מלגות לסטודנטים לרפואה בתמורה להכשרה וייצוג בכנסים
רפואיים.
סרטונים
חדשים של האגודה למלחמה בסרטן:
משחק
מחבואים - עישון במקומות ציבוריים
האגודה למלחמה
בסרטן הפיקה תשדיר חדש לדיגיטל ולרדיו, הממחיש את איסור העישון במקומות ציבוריים
והשפעת העישון הפסיבי. בתשדיר נראה ילד בגן שעשועים, סופר כמו במשחק מחבואים עם
היד על העץ, ואומר: "מי שמעשן מאחוריי, מצדדיי ומלפני, מסכן את חיי. מי שמעשן
מאחורי, מצדדי ומלפניי, הוא ה-א-ש-ם!"
מטרת התשדיר להמחיש
שהעישון במקומות ציבוריים אסור לפי חוק. "העישון מזיק לבריאות שלכם, ולכן, אל תוותרו! שלא יעשנו לידכם! זה לא בריא
וזה לא חוקי!"
התשדיר הופק
באדיבות משרד הפרסום גיתם BBDO שמסייע לאגודה בהתנדבות.
ג'יני
ושלוש המשאלות - נזקי עישון לבני נוער
האגודה למלחמה
בסרטן הפיקה תשדיר שמטרתו העלאת המודעות לנזקי העישון בקרב הציבור בכלל ובני נוער
בפרט. בתשדיר מופיע השד ג'יני (טל מוסרי) המציע להגשים שלוש משאלות לנער
מעשן (אייל שיקרצקי, 'זגורי אימפריה'). מטרת התשדיר להעלות מודעות לנזקי
העישון ולהסביר לנוער כי ההשלכות של העישון עלולות להיות משאלת מוות.
התשדיר הופק באדיבות
משרד הפרסום ציבלין שמסייע לאגודה
בהתנדבות.
סקר ישראלי חדש:
עד כמה השפיעה הקורונה על העישון בישראל?
סקר שיזמה האגודה למלחמה בסרטן במיוחד לרגל היום
הבינלאומי לקידום המאבק בעישון 2020 חושף תמונת מצב מעניינת על מצב העישון בישראל
בתקופת הקורונה: בתקופת הקורונה יותר צעירים בגילים 24-18 שקלו להפסיק לעשן ואף
עישנו פחות.
הסקר נערך על ידי מכון איפסוס,
בהשתתפות 629 נשים וגברים בגיל 18 ומעלה, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה ומנתוניו
עולה כי:
- 51% מהמעשנים בגילים 24-18 שקלו להפסיק לעשן בעקבות הקורונה, לעומת 30% מהמעשנים בקרב כלל המדגם.
- 49.2% מהמעשנים בגילים 24-18 מדווחים כי עישנו פחות בתקופת הקורונה, לעומת 30.2% מהמעשנים בקרב כלל המדגם.
- בחברה הערבית 31% מדווחים כי מישהו מבן משפחתם החל לעשן בעקבות הקורונה, לעומת 8% בחברה היהודית.
- לגבי עישון כפוי נמצא כי כ-26% מכלל המעשנים במדגם מדווחים כי עישנו בבית בתקופת הקורונה; 43.5% מהמעשנים בגילים 24-18 מדווחים כי עישנו בבית; 22.1% מהמעשנים היהודים מדווחים כי עישנו בבית בתקופת הקורונה, לעומת 38.3% מהחברה הערבית; 61% מהמעשנים מדווחים כי בתקופת הקורונה לא עישנו בבית, אך עישנו במרפסת ו/או בחצר ו/או במכונית.
מנכ"ל
האגודה למלחמה בסרטן, משה בר-חיים, מדגיש כי- "עישון במרפסת שקול ברוב המקרים לעישון
בתוך הבית מבחינת החשיפה הסביבתית של בני הבית לנזקים הבריאותיים של העשן הנפלט.
הוכח חד-משמעית שחשיפה כפויה לעשן סיגריות מעלה בצורה ניכרת את הסיכון לסרטן ריאה,
התקף לב, שבץ מוחי ומחלות נוספות. הסיכון עולה ככל שרמת החשיפה ומשך החשיפה עולים.
רמת הסיכון הגבוהה ביותר הינה באנשים החיים לצד אדם שמעשן בתוך הבית. שיעור
התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים,
גבוה ב-25% מאשר באנשים שבני זוגם אינם מעשנים."
מרכז המידע של האגודה
למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים בנושא עישון:
חשיפה בגיל צעיר לעישון פסיבי של ההורים
עלולה לפגוע בסוגי יכולות קוגניטיביות בגיל העמידה ואת הסיכון לבעיות בזיכרון
לטווח ארוך.
מחקר חדש שנעשה
לאחרונה בפינלנד, בדק אם חשיפתם של ילדים ובני נוער לעישון של הוריהם בילדות קשורה
בפגיעה קוגניטיבית בגיל העמידה. חוקרים מאוניברסיטת טורקו בפינלנד אספו נתונים של
2,026 ילדים ובני נוער בגילים 18-3 מתוך מחקר מבוסס-אוכלוסייה, עם תקופת מעקב של
31 שנים בין 1980 ל-2011. מדד החשיפה לעישון פסיבי בילדות נקבע על פי רמות ריכוז
הקוטינין (cotinine, חומר שנוצר מהתפרקות
ניקוטין הנמצא בעשן סיגריות) שנמצאו בדגימות דם של משתתפי המחקר וכן לפי תשובות
הוריהם לשאלון על הרגלי העישון שלהם.
התפקוד
הקוגניטיבי נבדק במבחן ממוחשב שעברו המשתתפים ב-2011 בהיותם בני 49-34.
החוקרים סיווגו
את המשתתפים על פי רמת חשיפתם לעישון פסיבי (ריכוז רמות הקוטינין וסטטוס העישון של
ההורים). ממצאי המחקר הראו שלעומת אי-חשיפה בגיל צעיר לעישון פסיבי, חשיפה גבוהה
לעישון פסיבי של הורים העלתה ב-38% את הסיכון לבעיות בזיכרון לטווח ארוך (episodic memory)
ובלמידה
אסוציאטיבית (הקשורה להתנהגות וגירויים חיצוניים). לא נמצא קשר בין עישון מצד
המשתתפים עצמם לתפקודם הקוגניטיבי. החוקרים מצאו שההבדל בתפקוד הקוגניטיבי של
משתתפים שנחשפו לעישון פסיבי של הוריהם ומשתתפים שהוריהם לא עישנו היה שווה ערך
לשינוי הנגרם כתוצאה מהזדקנות של עד 5 שנים.
לסיכום, החוקרים
סבורים שממצאי המחקר מדגישים את ההשלכות השליליות שיש לעישון פסיבי על ילדים, וכי
יש לפעול למניעת חשיפה זו הן בבית והן מחוצה לו.
המחקר פורסם במהדורת
אפריל 2020 של כתב העת המדעי American Journal
of Epidemiology והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.