תערוכת בוגרי בית הספר לארכיטקטורה | אוניברסיטת אריאל | 2019
גדר ההפרדה כאמצעי לחיבור בין פסגת זאב לשועפט, מוזיאון לזכר הכפר סומייל בתל אביב, גלות מקומית - מפוני גוש קטיף באריאל
ניכור סביבתי בין קריית הלאום והעיר בירושלים ובפתח תקוה בין מגדלי המגורים והמסחר – זה רק חלק מהעבודות שתוצגנה
התערוכה פתוחה לקהל הרחב בין התאריכים 8-15 באוגוסט / מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים, משעול הגבורה 1 בסמוך לבניין עיריית ירושלים
תערוכת בוגרי ביה"ס לארכיטקטורה מאוני' אריאל, תתקיים השנה במוזיאון אסירי המחתרות בירושלים. בתערוכה יוצגו עבודות הגמר של בוגרי בית הספר לארכיטקטורה תשע"ט, כמו גם פרויקטים מצטיינים משאר שנות הלימוד. בוגרי המחזור הנוכחי כקודמיהם, אוצרים ומקימים את התערוכה השנתית על מכלול מרכיביה באופן עצמאי.
"פרויקט הגמר הוא חלק ממסע גילוי ופרשנות אישית של כל סטודנט, מסביר פרופ' אדריכל בני ראובן לוי ראש בית הספר לארכיטקטורה ומרכז הסטודיו, מסע שתכליתו יצירת רעיונות ומקומות ראויים עבור החברה והסביבה באמצעות ארכיטקטורה. זהו פרויקט אישי בעיקרו אך עם דגש על דיונים ולמידה משותפת. מספר תכונות יסוד נדרשות בפרויקט; להעלות ענין עקרוני ולהציב עמדה ערכית וביקורתית על כך, לחדש, להיות שדה חיפוש, ניסוי וביטוי אינדיבידואלי בעל ערך קולקטיבי וכן לעורר את המחשבה והרגש. בהתאם לכך לא נקבע השנה נושא על וכל סטודנט בחר באופן אישי עצמאי נושא ומקום– התוצאה היא פרויקטים מגוונים המתפרשים בכל הארץ".
בטקס פתיחת התערוכה, יום ה' 8.8 יחשפו הפרויקטים ותחולקנה תעודות הצטיינות במעמד סגן ראש העיר ירושלים עו"ד אלישע פלג, רקטור האוני' פרופ' מיכאל זיניגרד, ראש ביה"ס לארכיטקטורה פרופ' בני ראובן לוי ונציגי הסטודנטים. בערב נעילת התערוכה יום ה' 15.8 תתקיים הרצאת אורח של האדריכל יונתן מונג'ק בנושא: נרטיב, נגיעה בחומר ותפקיד בעלי המקצועות השונים בארכיטקטורה. אדריכל מונג'ק מפורסם בגישתו האינטימית והטוטאלית לארכיטקטורה.
להלן 5 עבודות גמר מייצגות ממבחר של כ 60 עבודות שיוצגו בתערוכה:
אברהם (אבי) שילן – "גן אסור" – מרחב התפר - בין פסגת זאב לשועפט – ירושלים: גדר ההפרדה, החומה החדשה, הפכה בן רגע לחלק אינטגרלי בנוף המדינה ובמיוחד בירושלים הבירה. החומה החדשה ‘הונחתה’ על הקרקע מתוך אינטרס ביטחוני מדיני ובדרכה "המיוחדת" פגעה במרקם קיים, חצתה כפרים, הפרידה שכונות בעיר הבירה ואף "פצעה" את הטבע. הפרויקט הממוקם בין שכונת פסגת זאב למחנה פליטים שועפט בירושלים מציע תשתית חיבור עתידית אשר היום מנותקת. בחיבור העתידי, כל שכונה מקבלת ירידה חדשה לכיוון הוואדי, וציר החומה יקבל את הזיכרון כתשתית הרחוב הראשון היורד אל הגן. מרכז הפרויקט הוא הגן אשר כניסתו חסומה וניתן רק לתצפת אליו. בתקווה כי אותה התבוננות בגן תקדם את מחשבה שרק ביחד אפשר לשחק בו. אברהם (אבי) שילן, גדל בכפר יונה ומתגורר כיום בשכונת פלורנטין בת"א. הפרויקט נעשה בהנחיית האדריכל דניאל אזרד.
הדס בן אבי – "גלות מקומית" – אריאל: הפרויקט עוסק במושג המקום והתמקמות האדם במרחב, דרך עיני הגולה, המהגר והפליט. מפוני גוש קטיף שפונו ב 2005 מביתם בנצרים והתמקמו מחדש במרחב העיר אריאל.
"האדם נמצא בתנועה תמידית, מסבירה הדס בן אבי, אחרי חיפוש מקום בעולם. החיפוש אחר מקום בעולם, המעבר ממקום למקום, תחושות הגלות במעברים אלו, זוהי תנועת נפש אוניברסאלית תמידית.כאשר הפליט מייצג עבורנו את מקרה הקיצון של מושג המקום - כאדם הנמצא בחוסר מקום, או נע ונד במתח בין שני מקומות אליהם הוא קשור .כיצד ניתן לבטא את המורכבות של מושג המקום, ובמקרה הספציפי, הסיפור של אותם גולים במרחב העיר אריאל? הדס בן אבי גדלה בקיבוץ מירב, מתגוררת כיום ביישוב עלי בשומרון. הפרויקט נעשה בהנחיית האדריכל אודי מנדלסון.
ברוך יעקובי – "עיר לבנה - עיר אפורה" – כפר סומייל ת"א: ת"א מתגאה בשימור ההיסטוריה שלה. אחד מהסיפורים המפורסמים ביותר הוא על הקמת העיר והגרלת הצדפים באחוזת בית, העיר שהוקמה על החולות, האמנם רק כך היה?
"במסגרת המחקר לפרויקט, מספר ברוך יעקובי, גיליתי את כפר סומייל, אחד מבין הכפרים שהוקמו סביב יפו ע"י מהגרים חקלאים במאה ה-18 ברובם. כפרים שנמחקו בזה אחר זה לאחר מלחמת העצמאות גם מהמורשת של העיר ״הלבנה״. בפרויקט תכננתי מוזיאון ומרכז מבקרים החפור בגבעה עליה הוקם הכפר על מנת לנצל את הטופוגרפיה המקומית ולשמר את זיכרון הכפר. בעזרת מפה ישנה שחזרתי מעט מחוויית השיטוט בין בתי הכפר ע"י חללים בגובה כפול, פירי אור (פתחים) שמטרתם גם לשמש כזיכרון במרחב הציבורי לכפר שנמחק".
"נולדתי בגרוזיה בשם בוקה, במעמד העלייה לארץ עם משפחתי הייתי בן 3 ושינו את שמי לשם ״ישראלי״-ברוך, בדומה להתרחשות בכפר סומייל המדגים את יחס המדינה למה שהיה לפניה- מחיקה ושינוי.
ברוך יעקובי גדל בירושלים ומתגורר כיום בגבעתיים. הפרויקט שלו נעשתה בהנחיית האדריכל נתי רותם.
רעות כהן – "השומקום" – פ"ת: הפרויקט החל בשאלה מהו מקום? והאם התצורה בה אנו חיים יוצרת מקום עם משמעות תרבותית וחברתית? מגדלי המגורים, מבני הציבור והמסחר, הגנים הציבוריים ברובם מנותקים מהסביבה והופכים את המרחב העירוני ל"שטח הפקר", היוצר ניכור בין האדם לסביבתו, ה'שומקום". "כמקרה מבחן, מסבירה רעות כהן, בחרתי את שכונת נווה גן בפתח תקוה. השכונה הוקמה בסוף שנות ה-90 במיקום מרכזי ומתאפיינת במגדלי מגורים. בחרתי לבחון כיצד ניתן 'לעשות זאת אחרת', האם מערכים זהים של ארגון חללי, עשויים לקבל אופי שונה לחלוטין ולהכיל מרכיבי זהות ייחודיים. קומת מסחר פעילה בקומת הקרקע, תוספת בנייה אינטנסיבית נמוכה בשטח הגדול והריק שבין המגדלים, חיבור פיזי ותודעתי לפארק הנמצא בסמוך אך מופרד ע"י כביש ראשי. ובכך להגדיר מחדש את מהות המקום לחיי יום יום ציבוריים פעילים ואת הצורה בה אנחנו חיים יחד". רעות כהן גדלה ומתגוררת בפתח תקוה ובעיר זו בחרה בפרויקט הגמר שלה, שנעשה בהנחיית האדריכל יהושוע לוי.
אלעד פרץ - ממרחב אדמיניסטרטיבי למרחב אורבאני תרבותי - ירושלים: י"ם הינה עיר עם רקמה אורבנית צפופה, אך אזור קריית הלאום נותר מרחב מנותק מהעיר שאינו משמש איש מלבד פקידים ונציגי ממשלה. האתגר היה להפכו למרחב הנוגע בעיר, ליצור אינטראקציה בין העם לשלטון, לפתוח את המרכז השלטוני הבלתי נגיש למרחב ציבור שהוא חלק מהעיר. הפרויקט פועל ב 3 מרחבים: השלטוני, הציבורי והמשולב בו מתקיים השניים גם יחד. לשם כך נעשה שימוש בצירים העיקריים כמובילים ומחברים. למשל הפיכת ציר רופין מציר תנועה חולפת לציר אורבני שיחבר בין הקריה לעיר.
"בתהליך העבודה, מסביר אלעד פרץ, יצרתי קומפוזיציה אשר נבעה בין השאר מהקווים של המבנים עצמם ומהסביבה. בתכנון שילבתי עירוב שימושים: מגורים, מסחר, ממשל, חללים זמניים, מרכזי קידום ויזמות ומבני ציבור.
אלעד פרץ גדל ומתגורר בירושלים, עבד במתחם קריית הלאום וחש את הניכור בין הקריה השלטונית והמרקם העירוני ומכאן בחירתו האישית בפרויקט, שנעשה בהנחייתו האדריכל איציק אלחדיף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.